דחייה במשכורות חודש יוני ברשות הפלסטינית

מסוכנות הידיעות וואפה
התשלום עבור למעלה מ180,000 עובדי הרשות במנגנונים הצבאיים והאזרחיים שלה תדחה לפחות לשבוע בשל המשבר הכלכלי ברשות. כך הצהיר שר האוצר נאביל קאסיס.
הוא הודיע לעיתונאים כי הרשות לא יכולה לעמוד בדרישות התשלום בשל המצב הפיננסי הנוכחי שהוא הקשה ביותר בשלושת השנים האחרונות. קאסיס הודיע כי הרשות תעשה את מרב המאמצים בכדי להתגבר על הבעיה, בכדי להצליח לשלם את המשכורות לפחות עבור המעמדות הנמוכים.
השר הביע תקווה כי המדינות התורמות, ובעיקר מדינות ערב, יקיימו את התחייבויותיהם.

האם הרשות הפלסטינית אכן מתאימה לשמור על אתר מורשת עולמית?

אמנת אונסק"ו בדבר שימור אתרי מורשת עולמיים קובע כי מדינות החברות לאמנה ישאפו לשמור על אותם אתרי מורשת ככל שהן יכולות. בכך נכללה החובה ל "לשלב את ההגנה על אותה מורשת בתכניות ממשק מקיפות" (סעיף 5, ד) ו "לנקוט אמצעים חוקיים, מדעיים, טכניים, מנהליים וכספיים מתאימים הדרושים להגנה, לשימור, להצגה ולשיקום של אותה מורשת" (סעיף 5, ה).

כידוע, אתרי העיר העתיקה בירושלים כבר נכללים ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו משנת 1981, וסעיפים אלו של האמנה חלים על אתרי העיר במלואם, כולל הר הבית. הפוטנציאל הארכיאולוגי המצוי בבטן ההר עולה למעלה מכל דמיון, והאוצרות האנושיים והתרבותיים שהוא ככל הנראה מכיל בתוכו מעמידים אתר זה בשורה הראשונה של אתרי המורשת העולמיים. בהתחשב בכך, ראוי לצפות כי הגורם המחזיק בסמכויות האפקטיביות במקום, הוואקף הפלסטיני, יפגין רגישות גבוהה ביותר בכל פעולה שהוא נוקט במקום, ובמיוחד לאור סעיפיה הנחרצים של האמנה הבינלאומית.

ואולם, על פי סימנים מובהקים רבים, הוואקף הפלסטיני נוהג באופן בוטה במדיניות הפוכה בתכלית. על פי העיתונאי והחוקר נדב שרגאי, עבודות השיפוצים שמנהל הוואקף במקום הביאו כבר לפגיעה אנושה בממצאים ובשרידים שטומן בחובו ההר.[1]

• בקיץ 1999 שיפץ הוואקף את האולמות התת קרקעיים שמתחת למסגד אל אקצא. בחללים התת קרקעיים הללו מצוי 'המעבר הכפול', המעבר היחידי שנשמר בשלמותו מתקופת בית שני אל תוך רחבת המקדש. בהם נשתמרו ארבע כיפות, שבהם חרוטים תבליטים מגולפים באבן, מעשה ידיהם של אמנים יהודים מלפני 2000 שנה. הוואקף ביצע במקום חפירות בהיקף נרחב ושינויים מרחיקי לכת, והמעבר הפך להיות חלק מרכזי ובלתי נפרד ממסגד מוסלמי חדש, אל אקצא אל קדים. אנשי רשות העתיקות הגדירו את שהתרחש במקום באותם הימים כ'עוולות ארכיאולוגיות".
• בנובמבר 1999 חפרו אנשי הוואקף בדרום מזרח הר הבית בור ענק ששטחו כ - 1600 מ"ר ועומקו כ - 15 מ'. הם חשפו ארבעה קשתות ( פתחים) עתיקות שרוחבם כארבעה מטרים וגובהם כעשרה מטרים. את תכולת הבור, אלפי טונות של אדמה עשירים בשרידים ארכיאולוגיים מכל התקופות, הם העמיסו על משאיות ושפכו כפסולת עפר בנחל קדרון ובמזבלה העירונית באל עזריה. בדיון ממשלתי שהתקיים בנושא הגדיר היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין את שנעשה כ "בעיטה בהיסטוריה של העם היהודי". מנכ"ל רשות העתיקות אמיר דרורי אמר כי מדובר ב'פשע ארכיאולוגי'.

·        בקיץ 2007, אנשי הוואקף ביקשו וקיבלו היתר לכרות תעלה לאורך עשרות מטרים בכדי להחליף קווי תשתית. העבודה במקום בוצעה בטרקטורונים, ובאמצות מחפרים קטנים.  שבועות אחדים לאחר מכן, פרסמה רשות העתיקות הודעה רשמית בדבר גילוי 'מפלס חיים חתום' - שכבת קרקע, שעל פי הערכת הארכיאולוגים, "נשמרה כמכלול הומוגני מימי הבית הראשון, וגם החרסים שזוהו בה, נשברו באותו המקום, ונותרו ללא שינוי מאז ימי בית המקדש הראשון". יתכן בהחלט שבמהלך העבודות נפגעו "מפלסי חיים חתומים נוספים".

ההוכחה הברורה ביותר לכך שעבודות הוואקף פוגעות בהיסטוריה של המקום הם הממצאים שגילו הארכיאולוגים ד"ר גבי ברקאי ועמיתו צחי צוויג  בפרויקט סינון העפר שהם מנהלים בעפר ששפך הוואקף באפיק נחל קדרון. בין הממצאים הזעירים שנמצאו בפרוייקט הסינון: מעט כלי צור פרה הסטוריים מלפני כעשרת אלפים שנה; שברי חרס רבים; מטבעות קדומים כאלף במספר; תכשיטים רבים ובהם תליונים, טבעות, צמידים, עגילים וחרוזים במגוון צבעים וחומרים; אביזרים ופריטי עיטור ללבוש; קמיעות; קוביות משחק וכלי משחק מעצם ושנהב; שיבוצי רהיטים משנהב ומאם הפנינה; צלמיות ופסלונים; משקולות אבן ומתכת; פריטי נשק כמו ראשי חיצים וכדורי רובה; שברים של כלי אבן וזכוכית; שרידי פסיפסי אבן ופסיפסי קיר מזכוכית; אריחי קיר מעוטרים ושברים מעוטרים של חלקי מבנים, וכן חותמות, טביעות חותם ועוד מגוון רחב של חפצים.

ממצאים רבים אלו מדגימים את הפוטנציאל הגדול הגלום במעמקי ההר, ואת הנזקים שנגרמים לאוצרות המורשת התרבותית העולמית הנתונים תחת השגחתה של הרשות הפלסטינית ומוסדותיה. הרשות הפלסטינית, שלאחרונה התקבלה כחבר מן המניין לשורותיו של הארגון הבינלאומי המכובד, מפרה ברגל גסה את הסעיפים העיקריים של אמנת שימור האתרים ומעלה ספקות קשים בדבר רצינות כוונותיה להכניס אתרי מורשת נוספים תחת כנפיה.

ראה גם: באונסק"ו מתעלמים מהמלצות המומחים ומקבלים החלטות פוליטיות

---

[1]  הפגיעה הנמשכת בעתיקות הר הבית מול נסיגת שלטון החוק הישראלי, 28 פברואר, 2008, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=202&PID=0&IID=13362

באונסק"ו מתעלמים מהמלצות המומחים ומקבלים החלטות פוליטיות

ההחלטה של אונסק"ו מאתמול להכיר בכנסיית המולד כאתר מורשת עולמית בסיכון התקבלה בניגוד מפורש להמלצות וועדת מומחים מטעמם, וכנגד טיוטת ההחלטה שהוצעה בפני מליאת הארגון.

בהמשך למאמצים הפלסטיניים להתקבל לגופי האו"ם ולקבלתם לאונסק"ו בסתיו שעבר, הגישו הפלסטינים בקשה להכרה באתר כנסיית המולד בבית לחם כאתר מורשת עולמית בסיכון, אשר זכאי להגנה מטעם מוסדות האו"ם ולעמידה בתנאים מחמירים של שימור ופיתוח בר קיימא.

בעקבות הבקשה, הדורשת פעולה מיידית ותקיפה למניעת הנזקים שגורם כביכול "הכיבוש הישראלי" לאתר, בחן צוות מחקר מקצועי ובלתי תלוי של קבוצת המחקר הצרפתית ICOMOS  המשמשת כיועץ חיצוני לאונסק"ו את המצב בשטח, ובדוח נוקב שחיברו שללו לחלוטין את טענות הפלסטינים.

"אנו לא רואים במצב בכנסייה נזק מיוחד או סכנות ספציפיות ההופכות את המצב בה למצב חירום המצדיקים נקיטה של צעדים מיוחדים על ידי ועדת המורשת העולמית" כתבו המומחים, לאבחנתם הכנסייה לא "ניזוקה קשות" ולא "מצויה באיום מיידי". כך שלמעשה "אין שום צורך בפעולה מיידית לשם הגנה על הנכסים". 

יתרה מזאת, המומחים קבעו כי דווקא הממשל הישראלי הוא זה שערך שיפוץ נרחב במקום לאחרונה בגג המבנה, שנאמר כי הוא מצוי בסיכון גבוה "השיפוץ נערך בשנת 1990, כאשר העבודות נעשו ביוזמת השלטונות הצבאיים הישראלים".

בעקבות הדוח, גובשה טיוטת החלטה של אונסק"ו שעמדה לדיון בכינוס השבוע בסנט פטרסבורג, הדוחה את הבקשה הפלסטינית, ומצהירה כי היא "לא מכירה בתנאים בכנסיית המולד ככאלו המעמידים את האתר בסכנה" וכי יש "לדחות את הבקשה להכליל את הכנסייה ברשמית החירום של אתרי המורשת העולמית". כן קראה הטיוטה "להנחות את המדינה המציעה להגיש בקשה להכרה במסלול הרגיל של אתרי מורשת, בכדי לאפשר הליך מסודר של בדיקה, ואותנטיות של הבקשה".

אלא שלמרות הכול, בהחלטה הסופית קיבל הארגון את הטיעון הפלסטיני והכיר בכנסייה כאתר מורשת עולמית בסיכון, בניגוד לעמדת המומחים ובניגוד לעובדות בשטח.

הציניות שבהחלטה גוברת לאור הדלדול באוכלוסייה הנוצרית בבית לחם תחת השלטון הפלסטיני. בעוד שבשנת 1948 היו נוצרים 80% מתושבי העיר, הרי שלאחר הסכמי אוסלו ומסירת העיר לשליטת הרש"פ, ירד שיעורים לכדי שני אחוזים בלבד.

החלטה זו מוכיחה כי הסטנדרטים באונסק"ו הם רחוקים מלהיות מקצועיים, וכי ישנה מעורבות גוברת של הטיות פוליטיות בהחלטות הארגון.

טיוטת ההחלטה של אונסק"ו

דו"ח המומחים מטעם  ICOMOS

ראה גם: האם הרשות הפלסטינית אכן מתאימה לשמור על אתר מורשת עולמית?

מדוע ומתי מת תהליך השלום, לדעת הישאם ג'ראללה / ד"ר רבקה שפק ליסק

הישהאם ג'ראללה הוא עיתונאי פלסטיני מהגדה המערבית. הוא פירסם ב- 20 ביוני 2012, מאמר בכתב העת "גייטסון אינסטיטיוט" תחת הכותרת:
Why is the Peace Process Dead? by
Hisham Jarallah

ואלה הם עיקרי הדברים כפי שערכה ד"ר רבקה שפק ליסק:

לדעת הישהאם, תהליך השלום מת מפני שרוב העולם הערבי עדיין לא השלים עם זכותה של ישראל להתקיים.
נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הכריז השבוע, כותב הישהאם, שתהליך השלום במזרח התיכון "מת מוות קליני", מפני שישראל מסרבת לקבל את התנאים לחזרה לשולחן הדיונים.
עבאס תבע מישראל להקפיא את כל הבנייה בהתנחלויות ולהכיר בקווים שלפני 1967 כגבול העתיד בין ישראל לפלסטין.
לאחרונה, עבאס הוסיף 2 תנאים נוספים: ראשית כל, שישראל תאפשר לו ליבא יותר נדק לכוחות המשטרה בגדה המערבית, ושנית, שתשחרר את כל האסירים הפלסטינים מבתי הכלא בישראל.
לדעת הישהאם, עבאס מחפש כל תירוץ כדי לא לחזור לשולחן הדיונים עם ישראל.
דרישתו להפסיק את כל הבנייה בהתנחלויות היא, לדעת הישהאם, בדיחה: האם רק לאחרונה הוא גילה שיש התנחלויות בגדה המערבית?
מדוע קודמו בתפקיד, יאסר ערפאת, ניהל במשך שנים מו"מ עם ישראל בשעה שישראל בנתה התנחלויות? ומדוע עבאס עצמו ניהל מו"מ עם מנהיגים ישראליים לפני שבנימין נתניהו נבחר לראשות הממשלה לפני למעלה מ- 3 שנים, בעוד הבנייה בהתנחלויות נמשכה?
יתר על כן, כותב הישהאם. ע"י הדרישה שישראל תסכים לקווי טרום- 1967 כגבול בין המדינות, עבאס בעצם דורש מישראל להתחייב לתת לו הכל עוד לפני שהחל המו"מ..
שני התנאים החדשים, שחרור כל האסירים ויבוא נשק, כותב הישהאם, הפתיעו אפילו את הפלסטינים בגדה המערבית. נראה שגם להם לא ברור כיצד שחרור אנשים שהיו מעורבים בטרור, ויבוא נשק, יקדמו את השלום.
עבאס צודק בקביעה ש"תהליך השלום מת מוות קליני". אבל, הוא מת כבר ב- 2006 , כאשר בבחירות בחרו רוב הפלסטינים בחמאס, ולאחר מכן, החמאס סילק את הרשות הפלסטינית מרצועת עזה..
תהליך השלום מת אף קודם לכן, טוען הישהאם:
כאשר יאסר ערפאת אמר "לא" לאהוד ברק בקמפ דויד ב- 2000 .
כאשר עבאס שוב אמר "לא" לראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ב- 2008 .
כאשר הרשות הפלסטינית הייתה מעורבת באינתיפדה השנייה בשליחת מתאבדים להתפוצץ עם ישראלים.
כאשר שוטרים פלסטינים השתמשו בנשק שסופק ע"י האמריקנים וישראל כדי לרצוח אזרחים וחיילים ישראלים.
כאשר הפלסטינים הקימו 2 מדינות נפרדות – אחת בגדה המערבית ואחת ברצועת עזה.
ה"אביב הערבי" שהביא לשלטון בארצות ערב איסלמיסטים- ג'יהאדיסטים, הוא סיבה נוספת מדוע גם הסכמי השלום עם מצרים וירדן ימותו עם השתלטות האחים המוסלמים על מצרים וירדן.
לסיכום, חוזר הישאהם על ראשית דבריוש"תהליך השלום מת מכיוון שרוב העולם הערבי עדיין לא השלים עם זכותה של ישראל להתקיים".
המאמר נכתב ע"י הישאם ג'ראללה, עיתונאי החי בגדה המערבית.

בכירי הרש"פ תחת חקירה בחשד לשחיתות. הפלסטינים: אי ההכרה בנו באו"ם מפריעה למלחמה בשחיתות

דיווח מסוכנות הידיעות מע'ן (16.6.12) 

מספר בכירים ברשות הפלסטינית נמצאים תחת חקירה של של הוועדה נגד שחיתות של הרשות הפלסטינית.

ראש הוועדה רפיק אל נאצ'ח אישר כי שר החוץ הפלסטיני ריאד אל מלקי נחקר בפני הוועדה.

מאג'ד אבו סאלמה, ראש וועדת הביקורת של הפרלמנט הפלסטיני מוסיף כי אל-מלקי נחקר בחשד לשימוש פסול בפספורטים ומסמכים רשמיים, ובאי סדרים פיננסיים בהנהלת משרדו.

מלבדו עומדים בפני חקירות גם שר החקלאות איסמאיל דאיק; שר האוצר חאסן אבו ליבדה; ושר הבריאות פאתחי או מוחלי. שלושתם הושעו מתפקידם בחודש שעבר.

בכיר בועד הפועל של אש"ף ובכיר בועד המרכזי של הפתח עומדים בפני חקירות דומות.

כמו כן ציינו בכירי הרשות כי אחד הקשיים עמם מתמודדת הרשות בלוחמה בשחיתות היא חוסר שיתוף הפעולה של הקהילייה הבינלאומית. האינטרפול ברגע זה לא משתפ לעולה עם הרש"פ בכל הנוגע להבאה לדין של בכירים השוהים בחו"ל. כך טוען התובע המרכזי. לדבריו הוא פנה לאינטרפול בבקשה שיסייע לאתר את מומחד ראשיד, אך הוא נענה בסירוב מכיוון שפלסטין אינה מוכרת כמדינה. אם פלסטין הייתה חברה מן המניין באו"ם, היה זה קל יותר עבורם להביא חשודים בפני בית דין פלסטיני. אמר.

פלסטינים אזרחי ירדן מתעקשים על כך שהם 'פליטים' הזכאים לזכות השיבה

פלסטינים תושבי ירדן, האוחזים באזרחות ירדנית, הפגינו מחוץ לשגרירות האמריקנית בעמאן בשבת האחרונה. הם שלחו מכתב לשגריר בו הם מלינים על היוזמה בקונגרס האמריקאי שנועדה לשנות את ההגדרה של הפליטים בכל הנוגע לפלסטינים כך שתתאים להגדרה המקובלת ביחס לפליטים במדינות אחרות.

במפגינים טענו כי "החלטה זו בקונגרס תהפוך למשא כלכלי כבד על ממשלת ירדן ועל המדינות האחרות בהן ישנם מחנות פליטים פלסטיניים" וכך שהקהילייה הבינלאומית חייבת לשאת בנטל הזה מכיוון שהם אחראים על היווצרות הבעיה.

כמו כן הם הניפו שלטים הטוענים כי 'זכות השיבה' לפלסטין היא קדושה וכי בצורה זו או אחרת הם ישובו לפלסטין. 

מקור: Amonnews

מסתמן: אונסק"ו תדחה בקשה הפלסטינים להכרה בכנסיית המולד ככאתר מורשת עולמית בסיכון

טיוטת החלטה של האו"ם קוראת לדחות את הבקשה הפלסטינית להכיר בכנסיית המולד כאתר מורשת עולמית בסיכון

על פי UNWATCH

במסדרונות האום מתגלגלת טיוטת החלטה שתדחה את הבקשה הפלסטינית להכיר בכנסיית המולד כאתר מורשת עולמית בסיכון. הטיוטה מזכירה דוח שחובר בידי מומחים עולמיים שבחנו את הסוגיה ודחו את טענות הפלסטינים לפיהן כנסייית המולד עמדה בפני סכנה קיומית.

הטיוטה תיבחן על ידי ועידת 21 המדינות של אונסק"ו המתכנסת בסנט פטרבורג ברוסיה בהמשך החודש.

בכוחה של הוועדה לדחות את ההחלטה, אך מקורות פנימיים אומרים כי ייתכן שמדינות ערב החברות בועידה לא יצליחו לגבש את הרוב הנדרש של שני שלישים מהמדינות, בהתחשב בכך שמדינות רבות, ובתוכן רוסיה המארחת, לא ירצו לדחות דו"ח רשמי שחובר על ידי מומחים עולמיים של האו"ם.

זו הפעם הראשונה מזה זמן רב בו דו"ח רשמי של האו"ם דוחה בקשה פלסטינית רשמית, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדו"ח שחובר על ידי אונסק"ו בו הדומיננטיות הערבית גבוהה.

הסיבה לכך היא שזו הפעם הראשונה שהפלסטינים נוקטים ביוזמה בגוף שהוא מקצועי בעיקרו, בפרויקט המורשת העולמית, שתהליכי קבלת ההחלטות בו נעשות באופן מקצועי על ידי מומחים בתחומם, ולא על ידי 195 הממשלות המרכיבות את העצרת הכללית של האו"ם בו נקל לפלסטינים לזכות ברוב אוטומטי כמעט לכל בקשותיהם.

בבקשתם ציינו הפלסטינים כי "הכיבוש הישראלי מונע את הגעתם של חומרים מתאימים, ויצר מצב חירום באתר שיש לפעול כלפיו בצעדי חירום מיוחדים"

אלא שהדו"ח המקצועי שלל עמדה זו לחלוטין

"אנו לא רואים במצב בכנסייה נזק מיוחד או סכנות ספציפיות ההופכות את המצב בה למצב חירום המצדיקים נקיטה של צעדים מיוחדים על ידי ועדת המורשת העולמית" כתבו המומחים, לאבחנתם הכנסייה לא "ניזוקה קשות" ולא "מצויה באיום מיידי".

"אין שום צורך בפעולה מיידית לשם הגנה על הנכסים"  

יתרה מזאת, קבעו המומחים כי דווקא הממשל הישראלי הוא זה שערך שיפוץ נרחב במקום לאחרונה בגג המבנה, שנאמר כי הוא מצוי בסיכון גבוה "השיפוץ נערך בשנת 1990, כאשר העבודות נעשו ביוזמת השלטונות הצבאיים הישראלים"

טיוטת ההחלטה של אונסק"ו

דו"ח המומחים מטעם ICOMOS

חובות הממשלה הפלסטינית לבנקים המקומיים הגיעו לתקרת המקסימום

על פי דיווח של סוכנות הידיעות וואפה

ההלוואות של הממשלה הפלסטינית מהבנקים המקומיים הגיעו לרף המקסימום הסיכון המקובל על פי עקרונות הבנקאות המקובלים, הכריז ראש הסוכנות המוניטארית הפלסטינית ג'יהאד אל-ואזיר ביום שני.

הוא ציין כי הבנקים הפועלים בפלסטין הגדילו את שיעור ההלוואות לרשות הפלסטינית ביותר מ300 מיליון דולר בחודשיים האחרונים, והגיעו למצב בו הם לא יכולים לשוב ולהלוות אלא אם כן תשלומים מהמדינות התורמות יתקבלו.

יום הנכבה 2012 – אש"פ והחמאס דורשים ליישם את זכות השיבה (ממר"י)

מתוך ממר"י:

כמדי שנה ציינו הפלסטינים את יום הנכבה בתהלוכות, בעצרות, בכנסים, בדקות דומיה, בתחרויות ספורט ובקריאות מצד כל גוני הקשת הפוליטית הפלסטינית ליישם את זכות השיבה. להלן תרגום מקצת התבטאויות בנושא:

אש"פ

יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס אמר בנאום ברמאללה לרגל יום הנכבה ב-15 במאי 2012:

"העם [הפלסטיני] דבק בזכויותיו הלאומיות ואוצר בזיכרונו את שמות עריו וכפריו אפילו אם חלו בהם שינויים. ביום הנכבה אנו שולחים לעולם כולו את המסר הבא – לאחר 64 שנים ולמרות כל הפשעים נגד הזכות שלנו, וכל היוזמות לגרש אותנו וליישב אותנו מחדש, אנו נשארים על האדמה הזאת כמו עצי האלון והזית... אש"פ דבק בזכות שיבת הפליטים כזכות מקודשת... הדור שלנו, דור הנכבה, זוכר את השנים הראשונות לאחר 1948 ואת הסבל של מי שנותרו באדמת המולדת, את אלה שהפכו לפליטים במולדתם, או פליטים מחוץ למולדתם. כולם סבלו באותה מידה. כל איש מחפש את אחיו והאימהות את בניהן כדי לשרוד ולהתקיים, אך הם לא שכחו את פלסטין ולא את זכותם בפלסטין. המולדת נותרה בליבם ובמצפונם."

עבאס הוסיף כי המאבק נמשך בדרכים שונות למימוש העקרונות וביניהם זכות שיבת הפליטים למולדתם לפי החלטת האו"ם 194 ולפי יוזמת השלום הערבית.[1]

ראש מחלקת הפליטים באש"פ זכאריא אל-אר'א אמר בתהלוכה בעזה לציון הנכבה:

"לעולם לא נקבל שום חלופה לשיבה ואנו דוחים את תוכניות היישוב מחדש."

חבר הוועד המרכזי של פת"ח, מחמוד אל-עאלול כתב במאמרו באתר המקורב לפת"ח www.alaad.ps:

"את זכות השיבה יש להעביר מסיסמאות למאבק להגשמתה...יש לדבוק בעקרונות ובזכות השיבה ולהיות נחושים מבלי להפגין מרחב גמישות."[2]

בגילוי דעת של תנועת הפת"ח נאמר:

"לעם הפלסטיני בפזורה יש זכות שיבה. יש להבטיח את זכויותיו הלגיטימיות שאושרו באמנות ובחוקים בין-לאומיים. התנועה מבטיחה להמשיך בדרך המאבק הלגיטימי עד שיושגו המטרות הלאומיות והיא דבקה בעקרונות ובזכויות הלגיטימיות ובראשן זכות שיבת הפליטים לעריהם, לכפריהם, לבתיהם ולאדמותיהם."[3]

בעל טור, בהאא' רחאל, כתב ביומון הרש"פ באל-חיאת אל-ג'דידה:

"ב- 15 במאי, יום הנכבה וההגירה, יום גירוש העם הפלסטיני ועקירתו מאדמתו וממולדתו מעריו ומכפריו שנהרסו ע"י קבוצות ההגנה והלח"י הציוניות הנאציות, שגירשו את התושבים באיומי נשק וברצח... אנו חולמים על תפוזי יפו והכרמל בחיפה. זיכרונותינו וההיסטוריה של אבותינו הם העדות  לזכותנו שנגזלה, זכות נצחית שלא תישכח ולא תיעלם עם השנים... לא שכחנו את משב הרוח בגליל, את ההמנון לחיים בתל אביב, את ריח הנרקיס לרגלי הכרמל. כל פלסטין! נעלה אותך בזיכרוננו ואת נמצאת בתוכנו בכאב ובעצב כל עוד אנו רחוקים ממך עד שנחזור אליך לחיפה, לעכו וליפו, כל פלסטין ההיסטורית."[4]

http://www.al-arabeya.net/images/pic(972).jpg

חמאס

לשכת ההסברה של חמאס בעזה פרסמה גילוי דעת שבו טענה כי שום הסכם או חוזה לא יוכלו לבטל את זכות השיבה וכי "ההתנגדות בכל סוגיה, ובראשם התנגדות החמושה, תישאר האופציה האמיתית להשיב את האדמה ואת המקומות הקדושים ולהגשים את השחרור ואת השיבה."[5]

ד"ר עצאם עדואן כתב במאמר באתר המקורב לחמאס www.palinfo.com שהשיבה לפלסטין תושג באמצעות הג'יהאד:  "המאבק המזוין הוא הדרך היחידה לשחרור פלסטין."[6]

חבר המועצה המחוקקת מטעם חמאס, מושיר אל-מצרי אמר במסע"ת בסיום תהלוכה לרגל יום הנכבה:

"בכל מקום שבו הם נמצאים מצפים הפליטים לחזור ליפו, חיפה ולכל האדמות הפלסטיניות שגורשו מהן... זכות השיבה מקודשת, אישית וקיבוצית, אין לוותר עליה, להתפשר או לנהל מו"מ עליה. זו זכותם של השהידים והפצועים שנתנו מדמם והזכות של כולנו, כמו של אבותינו לשחרר את כל פלסטין."[7]

ערביי ישראל

ראש התנועה האסלאמית בישראל, ראא'ד צלאח אמר כי אין חזרה מזכות השיבה.[8]

[1] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.5.2012

[2] www.alaad.ps15.5.2012

[3] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.5.2012

[4] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.5.2012

[5] http://www.palinfo.com 15.5.2012

[6]www.palinfo.com;  www.felesteen.ps 15.5.2012 

[7] www.palinfo.com  15.5.2012

[8] אל-קדס (ירושלים), 20.5.2012

סקר: מרבית הישראלים סבורים שפתרון 'שתי המדינות' איננו ישים

רוב הציבור הישראלי מבין כי אין סיכוי ריאלי לסיים את הסכסוך בין ישראל לפלסטינים על פי נוסחת 'שתי מדינות לשני עמים'. כך עולה מסקר מדד השלום לחודש אפריל שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

על פי הממצאים 58% מהיהודים ו61% מהערבים אזרחי ישראל סבורים שאין כיום אפשרות לסיים את הסכסוך על פי דרך זו.

מלבד זאת, מראה הסקר כי השלום כבר אינו נמצא בראש מעייניהם של הנשאלים.

כאשר נשאלו הנסקרים מה לדעתם הדבר החשוב ביותר לעשות כעת. נמצא כי במקום הראשון ניצב יעד צמצום הפערים החברתיים-כלכליים (41%), אחריו יצירת פתרונות דיור במחיר נוח (16%), ואילו השגת הסכם שלום עם הפלסטינים (15%) ניצב במקום השלישי בפער עצום מהנושא העיקרי.

סקר זה, הנערך מידי חודש בראשות פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בוחן באופן שיטתי ולאורך זמן את דעת הקהל הישראלית ביחס לסוגיות העומדות על הפרק ולנושאים הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ממצאים אלו מצטרפים לקולות ההולכים ונשמעים עם מהעבר השני, המביעים ייאוש מרעיון שתי המדינות ושאיפה לכונן באזור מציאות פוליטית שונה. כפי שהתבטא אך לאחרונה אחמד קריע (אבו-עלא) ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר:

"עברו 10 שנים מאז שאימצה הקהילה הבין-לאומית את המונח שתי מדינות לשני עמים. תוכנית זאת שלא ראתה אור כלל איבדה את חיוניותה ודעכה בהדרגה. יש לחשוב ברצינות על סגירת פתרון שתי המדינות ופתיחת דף חדש"

מתברר כי המתווה המדיני לאורו צעדו משלחות המשא ומתן בגיבוי הקוורטט במשך העשור האחרון כשל, וכי הציבור משני הצדדים שואף לבחון חלופות אחרות. במקום להתכונן למשא ומתן של אתמול, על מתווי המדיניות הישראלים לפתח רעיונות חדשים שיוכלו לשמור על האינטרסים הקיומיים של ישראל.

פלסטינים מעדיפים לקנות כחול לבן

בכתבה שפורסמה באל-וואטן, התראיין יצרן סבונים מבית לחם שהתלונן על כך שהלקוחות שלו מעדיפים סחורה ישראלית.

"כל פעם שלקוח מגיע אליי ושואל 'איפה הסבון הישראלי' אני נעשה מתוסכל מאוד" הוא מספר. "אני מופתע מהרגלי הצריכה של הפלסטינים המעדיפים סחורה ישראלית יקרה יותר על פני הייצור המקומי הלאומי שלנו".

 האנליסט ח'ליל אסאיל מסביר כי למרות שבשנים האחרונות הרשות נקטה מאמצים רבים כדי לעוד את הציבור להעדיף סחורה פלסטינית, עדיין רבים מהם מעדיפים סחורה ישראלית. זאת בשל העובדה שהיא נתפסת בעיניהם כאיכותית יותר. העובדה שהסחורה הפלסטינית זולה בהרבה מוסיפה לחשד שמדובר בסחורה מאיכות ירודה.

סיבה נוספת המובאת בכתבה היא שהפלסטינים סבורים כי הפיקוח על הייצור בישראל הוא ברמה גבוהה יותר, כך שיש להם יותר אמינות.

לפי אומדנים שונים, כ80% מהסחורות בשוק הפלסטיני מקורן בישראל. לעומת 8-10% שמיוצרים ברשות עצמה.

איגוד העיתונאים הפלסטיני נלחם בעיתונאים שחושפים שחיתות: 9 נעצרו

כך מדווח חאלד אבו טועמה במאמר שפורסם באתר ה Gatestone Inatitute.

לפי דבריו, "בשבועות האחרונים הרשות הפלסטינית וכוחותיה עצרו לפחות תשעה עיתונאים ובלוגרים בגדה המערבית שעסקו בחשיפת שחיתויות במנגנוני הרשות. הרשות הפלסטינית ואיגוד העיתונאים שלו לא מעוניינים בחשיפת מידע מביך מסוג זה בפני העולם הרחב"

מלבד זאת מדווח טועמה בהרחבה על מדיניות האיגוד הפלסטיני בכל הנוגע למפגשים של עיתונאים פלסטינים עם עמיתיהם הישראלים "איגוד העיתונאים הפלסטיני החליט לפתוח בקמפיין כנגד עיתונאים פלסטינים המבצעים את הפשע החמור של פגישות עם עיתונאים ישראליים. האיגוד, שנשלט על ידי הפתח ומקושר להנהגת הרשות ברמאללה מאיים בסנקציות כלפי אותם עיתונאים, הפועלים לדעת ל'נורמליזציה' עם ישראל"

פיאד: הפלסטינים מבודדים וחסרי משאבים

בראיון שנתן לסוכנות הידיעות מע'ן ב8.5.12, טען ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד כי

"אנו מאבדים את הטיעון שלנו בזירה הבינלאומית, אם לא איבדנו אותו כבר. אך אין זה אומר שטענתנו איננה צודקת"

לדעתו, ההתעקשות הפלסטינית על הקפאת בניה מוחלטת בהתנחלויות אפשרה לישראל לנצל את המצב ולדחוק את הנושא לשוליים. "מה המכשול החמור ביותר עבורנו? להימצא בשוליים של השיח העולמי. זה חסר תקדים. הישראלים הצליחו להפוך את עמדתנו בויכוח לטרויאלית".

בהתייחס למשבר הכלכלי שעובר על הרשות אמר פיאד כי "ישנם קשיי שרידות לרשות הפלסטינית בשל המשבר הכלכלי העובר עליה. ממשלתנו זקוקה לכמה מאות מיליוני דולרים כדי לשרוד". תקציב הרש"פ היה מבוסס על סיוע של 1.1 מילארד דולר בשנת 2011, אך מתוכם התקבלו רק כ 750 מיליון דולר. תופעה שנמשכת גם השנה. 

שרת הרווחה הפלסטינית: נחוצה אחדות פלסטינית לשחרור כל פלסטין

מתוך מבט לתקשורת פלסטינית: 

שרה ברשות הפלסטינית אמרה בחודש שעבר שעל הפלסטינים להתאחד כדי שיוכלו להתרכז בשחרור "כל פלסטין," דהיינו כל ישראל.

באירוע בהשתתפותם של שלושה שרים פלסטינים, שרת הרווחה מאג'דה אל-מצרי קראה לאחדות פלסטינית ולפיוס בין פת"ח וחמאס, כדי שיוכלו "להתפנות למאבק לשחרור פלסטין - כל פלסטין."

"מבט לתקשורת פלסטינית" תיעד כי כשהרשות הפלסטינית משתמשת בביטוי "כל פלסטין," הכוונה היא לכלול את כל שטח ישראל.

להלן הדיווח בעיתון הרש"פ היומי על האירוע שבו דיברה שרת הרווחה הפלסטינית:

"נשות פלסטין ציינו את ה-8 במרץ (יום האישה הבינלאומי) בעצרת מרכזית שבה השתתפה קבוצה של אסירות משוחררות ממחוזות הגדה המערבית. באירועי [העצרת] השתתפו השרה לענייני נשים, רביחה ד'יאב, שר האסירים, עיסא קראקע, שרת הרווחה, מאג'דה אל-מצרי... ונציגים מהשטחים שנכבשו בשנת 1948 (כלומר מדינת ישראל)...
אל-מצרי גינתה בחריפות את הפגיעה מצד רשות בתי הסוהר באסירה [השובתת-רעב] אל-שלבי... 'אנו דורשים מכולם לזרז את הפיוס [בין חמאס לפת"ח] ולסיים את מצב הפילוג, כדי שיתאפשר לנו לעמוד נגד הכיבוש, לעצור את פעולותיו נגד אסירינו, ולהתפנות למאבק לשחרור פלסטין - כל פלסטין.'"

[אל-חיאת אל-ג'דידה, 09/03/2012]

החשיבה מחדש בצד הפלסטיני - מחייבת גם אותנו לשים את הקיבעונות המדיניים מאחור, ולבחון חלופות חדשות.

אחמד קריע (אבו עלא): "יש לחשוב ברצינות על סגירת פתרון שתי המדינות ופתיחת דף חדש"

במאמר שפרסם לאחרונה בעיתונות הפלסטינית ביסס אבו עלא את הטענה כי רעיון שתי המדינות לשני עמים כבר איננו ישים, וכי יש לחשוב על כיוונים אחרים:

"עברו 10 שנים מאז שאימצה הקהילה הבין-לאומית את המונח שתי מדינות לשני עמים. תוכנית זאת שלא ראתה אור כלל איבדה את חיוניותה ודעכה בהדרגה, לאחר שתקופה ארוכה זרעה תקווה לפתרון צודק ושלום כולל באזור..."

"יש לחשוב ברצינות על סגירת פתרון שתי המדינות ופתיחת דף חדש. המסקנה הזאת לא מצאה חן בעיני הישראלים ומקצתם ראו בה אזהרה שחבוי בה איום להעלות מחדש את פתרון המדינה האחת... מקצת אנשי הימין הקיצוני ראו בכך סחיטה פוליטית ישירה המאשרת את טענתם של חוגים ישראלים רחבים שלא רק שאין פרטנר פלסטיני ואין רצון אצל הפלסטינים לכונן שלום, הם מתנגדים לפיתרון שלום מעיקרו וממשיכים לחתור למוטט את המדינה העברית מבפנים, באמצעות אופציית מדינה אחת דמוקרטית לכל אזרחיה, אופציה שרווחה במשך כמה עשורים לפני פתרון שתי המדינות..."

"פתרון זה מאפשר [לנו] להגדיל את מרחב התמרון ולהמשיך את המתקפה המדינית הכוללת כדי לקחת את הזכויות הבסיסיות שהופקעו מאיתנו לחירות, לעצמאות ולכבוד אנושי ולהחזיר את המשמעות של הסיסמה הישנה של המהפכה שלנו, כלומר מדינה אחת...עלינו לחשוף את הפעילות השיטתית והמאורגנת של ישראל לחיסול פתרון שתי המדינות ולהרס כל היסודות להקמת מדינה פלסטינית. זו עובדה שאפשר להראותה לקוורטט ובייחוד לארה"ב שפתרון שתי המדינות אינו אפשרי. "

מתוך תרגום באתר ממר"י

תובנות אלו של עלא מאששות תחושות קשות שקיימות גם בצד הישראלי. הנימוק הרווח כי אין אצל הפלסטינים פרטנר אמיתי לשלום נובע מן העובדה כי דרישות המינימום של ישראל לגבולות בני הגנה ולשליטה בנכסים אסטרטגיים שונים לא עונות לדרישות המינימום הפלסטיניות הכוללות נסיגה מלאה לקווי 67'. משמעות הדבר היא שהחזון הפלסטיני והחזון הציוני לא מצליחים לדור בכפיפה אחת. 

בעוד שהפלסטינים מקדמים רעיונות אלטרנטיביים בדמות המדינה הדו-לאומית, יכולים גם הישראלים לעשות כן ולקדם שלל מיזמים ורעיונות להסדר היחסים עם הפלסטינים המבוססים על שמירה איתנה על זכויותיה ההיסטוריות והריבוניות של ישראל, תוך הענקת זכויות אדם מרביות לערביי יהודה ושומרון. 

החשיבה מחדש גם בצד הפלסטיני היא אות לכולנו שהגיע הזמן לשים את הקיבעונות המדיניים בדמות שתי המדינות מאחור, ולבחון חלופות חדשות.

סקר חדש: מרבית הפסלטינים סבורים כי הרשות מושחתת, שאין חופש ביטוי וכי יש לחזור ל'מאבק המזוין'

מממצאי סקר שערך המרכז הפלסטיני לדעת הקהל עולה כי מרבית הפלסטינים סבורים כי ממשלתם מושחתת וכי לא מתקיים ברשות חופש עיתונות. רוב מוחץ של הנשאלים חשים כי אינם יכולים לבקר את ממשלתם באופן חופשי וללא חשש.
להלן חלק מהממצאים הנוגעים לתושבי יו"ש (הגדה המערבית) בלבד. 


האם אתה חושב שיש שחיתות במוסדות הרשות תחת שליטות של מחמוד עבאס?
73.1% כן
15.8% לא
11.1% לא יודע


האם להשקפתך מתקיים חופש עיתונות בגדה המערבית?
23.3% כן
40% ברמה מסוימת
33% לא
3.7% לא יודע


האם יכולים תושבי הגדה המערבית לבקר את ממשלתם ללא חשש?


33.7% כן
63.5% לא
2.8% לא יודע


מלבד זאת, 72.6% סבורים כי 'זכות השיבה', הכוללת למעשה את הריסתה של ישראל, צריכה לעמוד בראשית סדרי העדיפויות הלאומיות.


בתשובה לשאלה כיצד יש לפתור את המשבר הכלכלי ברשות, 52% ענו כי על הפלסטינים לשוב למשא ומתן בכדי לחזור ולקבל את כספי המדינות התורמות. ואילו 27% דבורים כי יש לפרק את הרשות הפלסטינית.


40% מהפלסטינים סבורים כי יש לשוב ל 'מאבק החמוש', דהיינו לטרור; ו47.5% מהם סבורים כי יש לחדש את התקפות הטרור בתוך גבולות ישראל שלפני 67'.


התקציר באדיבות 'זקני ציון'.

אש"ף מודה: השיחות נועדו רק למשוך זמן. אין כוונה אמיתית להגיע להסכם

הפלסטינים כלל אינם מעוניינים בהשגת הסכם, אלא למשוך את הזמן עד לתאריך 26 בינואר בו הם יפתחו בקמפיין שנועד להשיג החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם לעצור את כל הבניה בשטחי יו"ש. כך דיווחה סוכנות הידיעות הפלסטינית PalPress.
נכון לעכשיו מתקימות פגישות עם נציגים אירופאיים במטרה לבסס את קווי 67 כנקודת הפתיחה למו"מ.

(זקני ציון)

נביל שעת': "איננו נוטשים את ההתנגדות החמושה"

פרטנרים? נביל שעת' (משמאל), ערפאת ונתניהו.
ויקישיתוף

בדיון אודות המשך דרכה של ההתנגדות שערך נביל שעת' בעזה עם נציגי החמאס, קבע שעת' כי

"אימוצה של ההתנגדות העממית בדרכי שלום, אינה קובעת שיש לוותר לחלוטין על המאבק החמוש... החוק הבינלאומי והמוסר מעניקים את הזכות להשתמש בהתנגדות חמושה, אבל עדיף לנו להתנגד לצבא ולא לתקוף אזרחים..." 

בכך חושף שעת' שוב את העובדה שהשיח המתון של פת"ח אינו שולל את האלימות באופן עקרוני, אלא מבחינה טקטית בלבד. הפת"ח לא שולל את דרכו של הטרור, אלא סבור כי מטרות הארגון יושגו טוב יותר באמצעות שילוב של דיפלומטיה ולחצים תקשורתיים בזירה הבינלאומית. 

בכירים פלסטינים מעבירים כספים מירדן לחו"ל

דורון פסקין, 'כלכליסט':

כסף. ויקישותיף

 
העיתון הירדני "א-דוסתור" מדווח כי "בכירים פלסטינים" החלו באחרונה להעביר כספים שהיו מופקדים בחשבונות בנק בירדן לבנקים בחו"ל. הצעד הזה ננקט נוכח העמקת החקירות בנושאי השחיתות שיזם ראש הממשלה בגדה המערבית, ד"ר סלאם פיאד.

מקור בבנק המרכזי של ירדן צוטט בעיתון כאומר שהעברת פיקדונות בנקאיים מוגנת על ידי הזכות לסודיות ואינה נתונה לפיקוח, אלא במקרה שישנה חקיקה ספציפית בנושא.

נכון להיום, חוקרת ועדה מיוחדת בראשות רפיק נתשה כ-145 מקרים של שחיתות ומעילה בכספי הרשות הפלסטינית. עד כה הוגשו 13 כתבי אישום לבתי המשפט נגד פקידים לשעבר של הרשות.

החקירה מתנהלת בעיקר נגד אנשי הרשות הפלסטינית שמתגוררים בחו"ל. בשלב זה החליטה הממשלה הפלסטינית כי חקירת 4 שרים מכהנים ובכיר פלסטיני נוסף ששמו לא פורסם לא תתקיים כל עוד הם מכהנים בתפקיד רשמי. במהלך השנה שעברה התפטרו שני שרים בממשלת פיאד נוכח החשדות כי הם מעורבים בשחיתות ובמעילה בכספי ציבור. אחד השרים שהתפטר – שר החקלאות – מואשם בגניבת 3.8 מיליון שקלים.

רפיק נתשה טוען כי הוועדה שבראשו מודעת לכך שכספי ציבור שנגנבו על ידי אנשי הרשות הפלסטינית בשנים שעברו הגיעו הן לבנקים בחו"ל והן לבנקים בישראל. "העברת כספים לחו"ל או לכל מקום אחר לא תמנע בעדנו מלהעמיד חשודים לדין או לנסות ולהחזיר כספים אלה", הוא צוטט כאומר.

הפלסטינים אינם מפרטים מהם סכומי השחיתות עליהם הם מנסים לשים יד. בשנה שעברה דווח כי הרשות הצליחה להחזיר לקופתה סכום של כ-5 מיליון דולר שנגנבו על ידי בכירים.

הרשות מספקת נתונים מפוקפקים על אסירים ומעצרים

בעיות באמינות? סוכנות הידיעות מע'ן

סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית 'מע'ן' טוענת כי במהלך שנת 2011 נעצרו מעל 3,000 פלסטינים על ידי צה"ל. לפי עבדול נאצר פרוואנה, החוקר את מצב האסירים מטעם הרשות, מדובר בכ 276 אסירים בחודש, או 9 אסירים ליום. ביניהם כ700 מאז עסקת שליט בלבד.

מנגד, בדיקה של נתוני 'המרכז הפלסטיני לזכויות אדם' מגלה נתונים אחרים לחלוטין. לפי נתוני המרכז, המתעד כל מעצר ומעצר מאז אוקטובר נעצרו רק 249 פלסטינים, פער של 450 עצורים לעומת נתוני 'מען'.

עוד טענו ב'מען' כי בראשית דצמבר ישראל החזיקה באותו מספר אסירים שהיו ברשותה לפני ביצוע עסקת שליט.

אלא שבדיקה של נתוני ב'צלם' המתעדים את פרטי המעצרים, מגלה תמונה שונה לחלוטין. לפי נתוני הארגון, בספטמבר שהו בכלא הישראלי 5,269 אסירים אשר לאחר ביצוע העסקה ירד מספרם לכדי 4,772. ואילו בסוף נובמבר תועדו רק 4,803 אסירים. הרבה פחות ממספרם לפני העסקה.

הסתירה בין נתונים הרשמיים שמספקת הרשות, לבין נתונים שאוספים ארגוני זכויות האדם, מעלה סימני שאלה קשים לגבי אמינותם של דיווחי הרשות.

ע"פ תחקיר של הבלוג 'זקני ציון'.