המנהל האזרחי סיע ל 400 חקלאים פלסטיניים להשתתף בכנס חקלאי בינלאומי בתל-אביב

מתוך אתר המנהל האזרחי:

במנהל האזרחי ממשיכים לשלב חקלאים מהרשות הפלסטינית בכנסי חקלאות בישראל. "אנחנו מנסים ליצור פה חיבור בין החקלאות הישראלית לחקלאות הפלסטינית", אמר קמ"ט החקלאות במנהל האזרחי.

תאריך: 16.05.12     מחבר: אוריה באומר | צילום: דור סויסה

בתערוכת אגריטך (התערוכה הבינלאומית לטכנולוגיה חקלאית), שנערכה בימים שלישי עד חמישי האחרונים בגני התערוכה בתל אביב, נכחו אנשי חקלאות ומסחר מכל העולם, והוצגו פיתוחים ישראליים בתחום הטכנולוגיה החקלאית וגידולים חקלאיים שונים. בין הנוכחים והמציגים בתערוכה, השתתפו גם אנשי חקלאות פלסטינים מיהודה ושומרון.

המנהל האזרחי ביהודה ושומרון הנפיק היתרי כניסה לישראל לכ-400 החקלאים הפלסטינים אשר באו להתרשם, ללמוד, להתפתח ואף לרכוש את הפיתוחים שהוצגו בכנס, במטרה שיוכלו לפתח את המשקים החקלאיים שלהם. בנוסף, מימן המנהל האזרחי הסעות לחקלאים כדי שיוכלו להגיע בנוחות לתערוכה. "החקלאים הפלסטינים נחשפים פה לפיתוחים טכנולוגים ולחידושים רבים בתחום החקלאות הטכנולוגית", הסביר סמיר מועדי, קמ"ט החקלאות במנהל האזרחי. "אנחנו מנסים ליצור פה חיבור בין החקלאות הישראלית לחקלאות הפלסטינית".

כמו כן, בשטח שהוקצה על ידי מארגני התערוכה, הוצבו 4 דוכנים בהם הציגו בעלי משקים פלסטינים את מוצריהם: חברת "כנען" מג'נין, אשר מייצרת שמן זית, טחינה :היונה" משכם, חברה שמייצרת ירקות ופירות טבעיים מאזור יריחו ובירה "טייבה" מאזור רמאללה.

מכיוון שהמציגים בדוכנים באו לכל ימי התערוכה, המנהל האזרחי הנפיק לטובתם היתרי כניסה לשיראל עם לינה כדי שיכולו לישון בקרבת מקום ולהגיע בנוחות לכל ימי התערוכה. "אנחנו חושפים אותם לישראלים ולעולם כולו", ציין מועדי. "כאן הם נחשפים למי שרוצה לקנות את המוצר ויוצרים קשרים עסקיים עם אנשים מכל העולם".

מבין הדוכנים, ניתן היה לראות בהתעניינות הרבה של העוברים ושבים במוצרים הפלסטינים, בעיקר בדוכן של חברת טחינה "היונה", אשר מכרו בנוסף טחינה וחלבה לקהל המתעניינים בהצלחה רבה.

במשרד קמ"ט החקלאות במנהל האזרחי לא נחים לרגע - לאורך כל השנה פועלים במשרד במרץ בשילוב אנשי חקלאות פלסטינים בכנסים מסוג זה ומארגנים ימי עיון במטרה לפתח את הכלכלה והחקלאות הפלסטינית, והחקלאים כבר נושאים פירות. "אחרי תערוכת האגרו-משוב נוצרה הידברות עם חברת "רמי לוי", שיקנו ירקות ממשקים פלסטינים", סיפר מר מועדי. "רמי לוי כבר נפגש עם מספר מגדלים ואנחנו מאוד מקווים שהוא ישווק את תוצרתם החקלאית".

בנוסף, נבחנת על ידי קמ"ט החקלאות אפשרות להכניס מוצרים פלסטינים לשווקים הישראלים. "אנחנו בוחנים כרגע אפשרות לנסות ולהכניס דוכנים פלסטינים בשוק הסיטונאי החדש התל-אביב", סיכם מר מועדי.

צה"ל מסייע לפלסטינים בגידול דגים לחופי עזה

צילום ארכיון: ויקיפדיה

כך מדווח דובר צה"ל:


במנהלת התיאום והקישור של עזה מסכמים בהצלחה את פרוייקט "מדגה מתועש" ברצועת עזה, שהחל השנה, לגידול דגים בבריכות. מומחים ישראליים הסבירו לחקלאים פלסטינים כיצד לפתח את הענף ובכך לפתח את כלכלת הרצועה ולצמצם את התלות בישראל.
במהלך שנת 2010 קבוצת חקלאים פלסטינים נבחרים הוצאה משטח רצועת עזה אל שטח ישראל כדי לעבור סקירות, לימודים עיוניים ומעשיים ולהכיר חומרי חיטוי בתחום גידול דגים בבריכות. הצורך עלה בעקבות חיכוכים בין דייגי החוף לחיל הים, כאשר הראשונים חצו את הגבול הימי של הרצועה, ובגלל הרצון ליצור ברצועה כלכלה עצמאית המסוגלת לענות על צרכי האוכלוסייה בה.

"אנחנו חושבים שזה העתיד של ענף הדגים", אמר לאתר צה"ל קצין מטה החקלאות במנהלת התיאום והקישור עזה, אורי מדר. "בקרב האוכלוסייה המקומית ברצועת עזה יש ביקוש גבוה מאוד לדגים בגלל הסמיכות לים והתרבות שהתפתחה, ולכן חיפשנו פתרון לצורך שעלה בה", הסביר.

במהלך השנה הוקמו ברצועה עשרות בריכות בעזרת הידע והניסיון שהעבירו מומחים ישראליים לחקלאים הפלסטינים, והענף צפוי לצמוח עוד בעתיד. בשנת 2010 היקף ייצור הדגים המתועש עמד על 150 טון, לעומת 650 טון שלל הדיג החופי. "זהו כבר אחוז נכבד מסך הדגים, אבל עדיין עיקר הדגים ברצועה מגיעים מישראל או מייבוא ולכן יש לאן לשאוף", ציין מדר.

את פרוייקט גידול הדגים בבריכות יזם המת"ק והוא גם המלווה אותו. ישראל, באמצעות המת"ק, מספקת לחקלאים המקומיים ידע ברמה הגבוהה ביותר, החל מזן הדגים, מינון חומרי הסניטציה, סוגי המזון המתאימים, אופן הגידול ותהליכים שונים המתקיימים בבריכות. בתוך כך, מוכנסים לרצועה כל החומרים הדרושים לחקלאים: תערובות מזון ייחודיות, חומרי חימצון וכלים לערבוב החמצן במים ועוד.

בנוסף לישראל, ישנם שני מקורות מימון עיקריים: ה-FAO (ארגון החקלאות העולמי, הקשור לאו"ם) וארגון שוודי המעניק ידע ותמיכה ברמה אקדמית גבוהה יותר, יחד עם ליווי וסיוע בהקמת הבריכות. לדברי מדר, פיתוח תחום המדגה המתועש נתמך על ידיי משרד החקלאות בממשלת חמאס. אמנם ישראל לא מקיימת קשרים עם החמאס, אך ניתן לראות שהממשלה תומכת ברעיון בעצם העובדה שהיא לא מונעת את הפיתוח, לדבריו.

פרט לכך, הזנים העיקריים בפרויקט הם דניס ולברק וזן של דג אמנון, במים מתוקים. הבריכות מרוכזות לאורך החוף, בעיקר מדרום הרצועה ועד למרכזה. עלותם של דגים בגידול מתועש נמוכה מדיג חופי ואיכותם גבוהה יותר בגלל המינונים המדויקים במים ובזכות כך הכלכלה המקומית ברצועה תוכל לצמוח. "אנחנו מאמינים שהגידול ימשיך ויתפתח ובתוך עשור כבר נראה שרוב צריכת הדגים תתבסס על גידול מתועש ופחות על דיג טבעי", אמר מדר.