‏הצגת רשומות עם תוויות חיים ביחד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חיים ביחד. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 31 במאי 2012

קשרים מסחריים ענפים בין הרש"פ לישראל. רצונם של הפלסטינים בהידוק הקשר ולא בהפרדה


28/05/2012

המעברים בין שטחי הרשות לשטחי מדינת ישראל מהווים כיום חסם מרכזי למסחר בין הצדדים, ומייקרים את עלות הסחר עד כדי כך שהעברת משאית מחברון לחיפה עולה יותר מהעברת מכולה מחיפה לגרמניה. כך התריע ראש התאחדות התעשיות המסורתיות ברשות הפלסטינית,נאדר טמימי, במסגרת פאנל בנושא "עסקים לשלום", שנערך בימים אלה בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הפאנל, בהשתתפות כ-80 סטודנטים וחברי סגל ממוסדות אקדמיים שונים בישראל הלוקחים חלק בתחרות "עסקים לשלום", אורגן על ידי חברי סגל הפקולטה לניהול פרופ' רפי בר-אל, פרופ' דפנה שורץ וד"ר מיקי מלול.
טמימי ציין כי למרות האווירה הקיימת, עדיין מתקיימים מפגשים שוטפים בין אנשי עסקים פלסטינים לישראלים וקיים מסחר משמעותי בין הצדדים. בהקשר זה הוא גילה כי בחברון מייצרים כיום מוצרי יודאיקה, כגון כוסות לקידוש וכלים לליל הסדר עבור יהודים מישראל ומכל רחבי העולם. הוא  הביע את דאגתו מכך שהדור הצעיר משני הצדדים לא מכיר האחד את השני והביע תקווה שבעתיד ייווצרו התנאים שיאפשרו זאת. טמימי  הציע שממשלת ישראל תאפשר סיורים של  אנשי עסקים ישראלים בתחומי הרשות ושל אנשי עסקים מהרשות בישראל, על מנת לתת הזדמנות לכל צד ללמוד על הצד השני וכך ליצור מרחב גדול יותר של הזדמנויות עסקיות משותפות. 
חברי הפאנל הדגישו את חשיבות המפגשים העסקיים בין הצדדים. לדברי מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה הישראלית פלסטינית אבי נודלמן, יש בכוחם של אלה "לשבור את הקרח" ולחזק את הקשרים האישיים שכמעט ולא קיימים היום. הוא גילה כי חברות ישראליות גדולות מקיימות קשרים עסקיים משמעותיים בהיקפים של מאות מיליוני ₪ עם חברות ברשות הפלסטינית. נודלמן הדגיש כי ישנם גורמים רבים בשני הצדדים המעוניינים לעשות עסקים עם הצד השני, אך לא מוצאים את הפלטפורמה המתאימה לעשות כן.  
ד"ר אופיר רובין מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר (התורם ורעייתו, דיאן, שהפאנל והתחרות "עסקים לשלום" נערך בסיועם), התייחס להשפעת סגרים על המסחר בין הצדדים והראה כי יש קשר ישיר בין קיומם של סגרים למחירי פירות וירקות המשווקים מהרשות הפלסטינית לישראל ומישראל לרשות הפלסטינית.
היזם ומתאם יחסי הציבור של לשכת המסחר חברון, מוחי סייד-אחמד, חיזק את דבריהם של טמימי ונודלמן, באמרו כי שיתוף פעולה כלכלי בין הצדדים הינו הכרחי ויש חשיבות רבה בשימורו והרחבתו. הוא ציין כי כיום קיים מסחר משני הכיוונים, מצד אחד מעבר סחורות מהשטחים לשווקים הישראלים (כך למשל- נעליים המיוצרות ברשות הפלסטינית  נמכרות בתל-אביב כנעלי יוקרה) ומצד שני טכנולוגיות מישראל עוברות לרשות הפלסטינית (למשל -ייצור עגבניות שרי ברשות הפלסטינית). לדבריו, ניתן להאיץ את קצב העברת הטכנולוגיות בחקלאות באמצעות סיורים של חקלאים פלסטינים בחוות ישראליות. מוחי סייד-אחמד ציין כי הפלסטינים חשופים לטכנולוגיות החדשות וכיום חלק גדול מהם מחובר לאינטרנט ולטלפונים חכמים מה שמאפשר תקשורת טובה ומהירה יותר בין שני הצדדים. הוא סיפר על אתר אינטרנט שהוא מנהל ובו מוצעת תוצרת פלסטינית למכירה. לדבריו, אתר זה מאפשר לאנשי עסקים ישראלים ולגופים עסקיים מחו"ל לבצע עסקאות עם יצרנים מהרשות הפלסטינית דרך הרשת.
מנהל שלוחת מ.ט.י בדואים, ג'יהאד אלעוברה, ציין שערביי ישראל בכלל והבדואים בנגב בפרט ממלאים תפקיד של מתווכים באינטראקציות עסקיות בין ישראלים לפלסטינים, וזאת בשל יכולתם לגשר על אי האמון הגדול השורר בין הצדדים וכן בשל יכולתם להגיע פיסית לשטחים בצורה חופשית יחסית.
ביחס לשאלה באילו תחומים קיימים סיכויים טובים יותר להצלחת שיתופי פעולה עסקיים בין הצדדים, ציין נודלמן את תחום התוכנה, שבו כיום חברות תוכנה פלסטיניות משמשות כמיקור חוץ לחברות תוכנה ישראליות ולחברות תוכנה ממדינות אחרות לדבריו הפלסטינים מעוניינים בשיתוף פעולה רחב יותר ולא רק כמיקור חוץ. לטענתו, הגידול בכוח האדם המשכיל בתחומי הרשות הפלשתינית עשוי לסייע בהרחבת שיתוף הפעולה בתחום זה תוך העברת פעילויות מתוחכמות יותר לחברות הפלסטיניות. מוחי סייד-אחמד, מנה את היתרונות בקרבה הפיסית בין הכלכלות והיכולת לספק בזמן קצר מוצרים מוגמרים ומוצרי ביניים מהרשות הפלסטינית לישראל.  לדעתו פוטנציאל זה עדיין לא מוצה במלואו ויש לחשוב על דרכים להרחיבו על חשבון המסחר של ישראל עם מדינות מרוחקות יותר, תנאי הכרחי לכך הוא הקלות משמעותיות יותר במעבר סחורות משטחי הרשות לישראל.
מנחה הפאנל, ד"ר מיקי מלול, ציין כי קיים פער ידע גדול בקרב האוכלוסייה הישראלית ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית ובפרט ביחס למגזר העסקי ברשות הפלסטינית. לדבריו, מפגשים מסוג זה, תורמים לצמצום פערים אלו ובכך תורמים רבות לקידום קשרים כלכליים שבבוא היום יוכלו לתרום לקידום השלום בין צדדים.
בתום  הפאנל הועברה הדרכה למשתתפי התחרות בנושא כתיבת תכנית עסקית עם דגשים לשיתופי פעולה בין ישראלים לפלסטינים.

יום רביעי, 30 במאי 2012

המנהל האזרחי סיע ל 400 חקלאים פלסטיניים להשתתף בכנס חקלאי בינלאומי בתל-אביב


מתוך אתר המנהל האזרחי:


במנהל האזרחי ממשיכים לשלב חקלאים מהרשות הפלסטינית בכנסי חקלאות בישראל. "אנחנו מנסים ליצור פה חיבור בין החקלאות הישראלית לחקלאות הפלסטינית", אמר קמ"ט החקלאות במנהל האזרחי.

תאריך: 16.05.12     מחבר: אוריה באומר | צילום: דור סויסה
בתערוכת אגריטך (התערוכה הבינלאומית לטכנולוגיה חקלאית), שנערכה בימים שלישי עד חמישי האחרונים בגני התערוכה בתל אביב, נכחו אנשי חקלאות ומסחר מכל העולם, והוצגו פיתוחים ישראליים בתחום הטכנולוגיה החקלאית וגידולים חקלאיים שונים. בין הנוכחים והמציגים בתערוכה, השתתפו גם אנשי חקלאות פלסטינים מיהודה ושומרון.
המנהל האזרחי ביהודה ושומרון הנפיק היתרי כניסה לישראל לכ-400 החקלאים הפלסטינים אשר באו להתרשם, ללמוד, להתפתח ואף לרכוש את הפיתוחים שהוצגו בכנס, במטרה שיוכלו לפתח את המשקים החקלאיים שלהם. בנוסף, מימן המנהל האזרחי הסעות לחקלאים כדי שיוכלו להגיע בנוחות לתערוכה. "החקלאים הפלסטינים נחשפים פה לפיתוחים טכנולוגים ולחידושים רבים בתחום החקלאות הטכנולוגית", הסביר סמיר מועדי, קמ"ט החקלאות במנהל האזרחי. "אנחנו מנסים ליצור פה חיבור בין החקלאות הישראלית לחקלאות הפלסטינית".
כמו כן, בשטח שהוקצה על ידי מארגני התערוכה, הוצבו 4 דוכנים בהם הציגו בעלי משקים פלסטינים את מוצריהם: חברת "כנען" מג'נין, אשר מייצרת שמן זית, טחינה :היונה" משכם, חברה שמייצרת ירקות ופירות טבעיים מאזור יריחו ובירה "טייבה" מאזור רמאללה.
מכיוון שהמציגים בדוכנים באו לכל ימי התערוכה, המנהל האזרחי הנפיק לטובתם היתרי כניסה לשיראל עם לינה כדי שיכולו לישון בקרבת מקום ולהגיע בנוחות לכל ימי התערוכה. "אנחנו חושפים אותם לישראלים ולעולם כולו", ציין מועדי. "כאן הם נחשפים למי שרוצה לקנות את המוצר ויוצרים קשרים עסקיים עם אנשים מכל העולם".
מבין הדוכנים, ניתן היה לראות בהתעניינות הרבה של העוברים ושבים במוצרים הפלסטינים, בעיקר בדוכן של חברת טחינה "היונה", אשר מכרו בנוסף טחינה וחלבה לקהל המתעניינים בהצלחה רבה.
במשרד קמ"ט החקלאות במנהל האזרחי לא נחים לרגע - לאורך כל השנה פועלים במשרד במרץ בשילוב אנשי חקלאות פלסטינים בכנסים מסוג זה ומארגנים ימי עיון במטרה לפתח את הכלכלה והחקלאות הפלסטינית, והחקלאים כבר נושאים פירות. "אחרי תערוכת האגרו-משוב נוצרה הידברות עם חברת "רמי לוי", שיקנו ירקות ממשקים פלסטינים", סיפר מר מועדי. "רמי לוי כבר נפגש עם מספר מגדלים ואנחנו מאוד מקווים שהוא ישווק את תוצרתם החקלאית".
בנוסף, נבחנת על ידי קמ"ט החקלאות אפשרות להכניס מוצרים פלסטינים לשווקים הישראלים. "אנחנו בוחנים כרגע אפשרות לנסות ולהכניס דוכנים פלסטינים בשוק הסיטונאי החדש התל-אביב", סיכם מר מועדי.

יום שבת, 12 במאי 2012

פלסטינים מעדיפים לקנות כחול לבן


בכתבה שפורסמה באל-וואטן, התראיין יצרן סבונים מבית לחם שהתלונן על כך שהלקוחות שלו מעדיפים סחורה ישראלית.

"כל פעם שלקוח מגיע אליי ושואל 'איפה הסבון הישראלי' אני נעשה מתוסכל מאוד" הוא מספר. "אני מופתע מהרגלי הצריכה של הפלסטינים המעדיפים סחורה ישראלית יקרה יותר על פני הייצור המקומי הלאומי שלנו".

 האנליסט ח'ליל אסאיל מסביר כי למרות שבשנים האחרונות הרשות נקטה מאמצים רבים כדי לעוד את הציבור להעדיף סחורה פלסטינית, עדיין רבים מהם מעדיפים סחורה ישראלית. זאת בשל העובדה שהיא נתפסת בעיניהם כאיכותית יותר. העובדה שהסחורה הפלסטינית זולה בהרבה מוסיפה לחשד שמדובר בסחורה מאיכות ירודה.

סיבה נוספת המובאת בכתבה היא שהפלסטינים סבורים כי הפיקוח על הייצור בישראל הוא ברמה גבוהה יותר, כך שיש להם יותר אמינות.

לפי אומדנים שונים, כ80% מהסחורות בשוק הפלסטיני מקורן בישראל. לעומת 8-10% שמיוצרים ברשות עצמה.



יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

צה"ל מסייע לפלסטינים בגידול דגים לחופי עזה


צילום ארכיון: ויקיפדיה


כך מדווח דובר צה"ל:


במנהלת התיאום והקישור של עזה מסכמים בהצלחה את פרוייקט "מדגה מתועש" ברצועת עזה, שהחל השנה, לגידול דגים בבריכות. מומחים ישראליים הסבירו לחקלאים פלסטינים כיצד לפתח את הענף ובכך לפתח את כלכלת הרצועה ולצמצם את התלות בישראל.
במהלך שנת 2010 קבוצת חקלאים פלסטינים נבחרים הוצאה משטח רצועת עזה אל שטח ישראל כדי לעבור סקירות, לימודים עיוניים ומעשיים ולהכיר חומרי חיטוי בתחום גידול דגים בבריכות. הצורך עלה בעקבות חיכוכים בין דייגי החוף לחיל הים, כאשר הראשונים חצו את הגבול הימי של הרצועה, ובגלל הרצון ליצור ברצועה כלכלה עצמאית המסוגלת לענות על צרכי האוכלוסייה בה.

"אנחנו חושבים שזה העתיד של ענף הדגים", אמר לאתר צה"ל קצין מטה החקלאות במנהלת התיאום והקישור עזה, אורי מדר. "בקרב האוכלוסייה המקומית ברצועת עזה יש ביקוש גבוה מאוד לדגים בגלל הסמיכות לים והתרבות שהתפתחה, ולכן חיפשנו פתרון לצורך שעלה בה", הסביר.

במהלך השנה הוקמו ברצועה עשרות בריכות בעזרת הידע והניסיון שהעבירו מומחים ישראליים לחקלאים הפלסטינים, והענף צפוי לצמוח עוד בעתיד. בשנת 2010 היקף ייצור הדגים המתועש עמד על 150 טון, לעומת 650 טון שלל הדיג החופי. "זהו כבר אחוז נכבד מסך הדגים, אבל עדיין עיקר הדגים ברצועה מגיעים מישראל או מייבוא ולכן יש לאן לשאוף", ציין מדר.

את פרוייקט גידול הדגים בבריכות יזם המת"ק והוא גם המלווה אותו. ישראל, באמצעות המת"ק, מספקת לחקלאים המקומיים ידע ברמה הגבוהה ביותר, החל מזן הדגים, מינון חומרי הסניטציה, סוגי המזון המתאימים, אופן הגידול ותהליכים שונים המתקיימים בבריכות. בתוך כך, מוכנסים לרצועה כל החומרים הדרושים לחקלאים: תערובות מזון ייחודיות, חומרי חימצון וכלים לערבוב החמצן במים ועוד.

בנוסף לישראל, ישנם שני מקורות מימון עיקריים: ה-FAO (ארגון החקלאות העולמי, הקשור לאו"ם) וארגון שוודי המעניק ידע ותמיכה ברמה אקדמית גבוהה יותר, יחד עם ליווי וסיוע בהקמת הבריכות. לדברי מדר, פיתוח תחום המדגה המתועש נתמך על ידיי משרד החקלאות בממשלת חמאס. אמנם ישראל לא מקיימת קשרים עם החמאס, אך ניתן לראות שהממשלה תומכת ברעיון בעצם העובדה שהיא לא מונעת את הפיתוח, לדבריו.

פרט לכך, הזנים העיקריים בפרויקט הם דניס ולברק וזן של דג אמנון, במים מתוקים. הבריכות מרוכזות לאורך החוף, בעיקר מדרום הרצועה ועד למרכזה. עלותם של דגים בגידול מתועש נמוכה מדיג חופי ואיכותם גבוהה יותר בגלל המינונים המדויקים במים ובזכות כך הכלכלה המקומית ברצועה תוכל לצמוח. "אנחנו מאמינים שהגידול ימשיך ויתפתח ובתוך עשור כבר נראה שרוב צריכת הדגים תתבסס על גידול מתועש ופחות על דיג טבעי", אמר מדר.

יום שבת, 10 בדצמבר 2011

חמאס מונע מרופאים לצאת להשתלמויות מקצועיות. נמשך הסגר העצמי של חמאס על הרצועה


מדיווח של ארגון 'המרכז הפלסטיני לזכויות אדם' עולה כי שר הבריאות הפלסטיני בעזה ד"ר באסאם נעים, אסר על רופאים מקומיים לצאת להשתלמות מקצועית בירושלים, אף על פי שהרשויות הישראליות התירו זאת.
Photo: Reuters
חמאס מדרדר את מערכת הבריאות .
חולה עזתי. רויטרס


במקרה זה, כמו רבים אחרים, מי שמשמר את הבידוד על רצועת עזה איננה ישראל, כי אם שלטון חמאס המטיל על הרצועה לא פחות מאשר 'סגר עצמי'.



כך דווח באתר הארגון:
"בסביבות 13:00 ביום רביעים ה7.12.11 קיבל ד"ר באסאם של-בארדי, מנהל היחידה לטיפולי חוץ, שיחה טלפונית ממשרד ארגון הבריאות העולמי בעזה שבזרה לו כי הוא ועוד ארבעה רופאים בכירים לא יוכלו לצאת לירושלים לכנס שמקיים ארגון הבריאות העולמי בעיר. הכנס שאמור להתקיים ב8-9 בדצמבר מאורגן על ידי רשת בתי חולים במזרח ירושלים, בשיתוף ארגון הבריאות העולמי במטרה לתמוך בפיתוחם של בתי החולים אוגוסטה ויקטוריה, אל-מאקאסד, סט. ג'והן איי, הצלב האדום, סט. ג'וסף והנסיכה באסמה.
ד"ר אל-בארדי ציין כי ליתר המשלחת (שכללה 9 רופאים מטעם משרד הבריאות העזתי, ו5 רופאי ארגוני זכויות אדם) הותר לצאת לכנס."

המסקנה הבלתי-נמנעת היא שחמאס אינו נמנע מפגיעה ביכולות הרפואה של רצועת עזה בכדי לשמר את האינטרסים הפרטיים של הארגון.

יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

הרש"פ: אסור לפלסטינים להתאשפז בבתי חולים ישראליים. שני ילדים נפטרו ממחלתם


לפי ידיעה שפרסם 'המרכז הפלסטיני לזכויות אדם' הנהגת הרשות הפלסטנית החליטה שלא לאשר לחולים תושבי הרשות לצאת את שטחה במטרה להגיע לטיפול רפואי בבתי חולים ישראליים.
ההחלטה צפויה להשפיע באופן מיידי על כמה עשרות חולים החולים במחלות קשות, רובם בסרטן.
סובלים בשביל עבאס?
כפי שפרסם המרכז:
"לפי בדיקה שערך המרכז הפלסטיני לזכויות אדם התברר כי משרד הבריאות ברמאללה הוציא הנחיה להפחית את מספר החולים המועברים לטיפול בישראל החל מה2 לנובמבר 2011... ההחלטה נומקה בכך שעלויות הטיפול בישראל הן גבוהות.ההחלטה הובילה להפסקת העברות של עשרות חולים הסובלים ממחלות חמורות, 90% מהם מסרטן, אשר להם אין טיפול ברצועת עזה... וטיפולים מסוג זה אינם זמינים גם במזרח ירושלים ובגדה המערבית.
שני ילדים מתו מאחר שהם היו זקוקים נואשות לטיפול רפואי מתקדם, אך משרד הבריאות העביר אותם לבתי חולים שאינם מסוגלים להתמודד עם צרכים אלו.
ב4.11.2011, מוחמד עזאם סאוויל (יליד 2002) מת ממחלתו. ב1.11.2011, מצבו הדרדר והוא פונה לבית החולים אל-נאצר בעיר עזה... משם הוא הועבר למחרת לבית החולים אל-מקסאד בירושלים, אך בית החולים סירב לקבלו מכיוון שאין לו את האמצעים הנדרשים לטיפול. משרד הבריאות, שידע על כך, סירב להעבירו לבית חולים מתאים, שבמקרה הזה נמצא בישראל.
 פחות מחודש לאחר מכן, אחותו נפטרה בנסיבות דומות. משרד הבריאות לא הפיק את הלקחים מהאירוע בו מת אחיה. ב1.12.2011, חיבה עזאם סאוויל, ילידת 2003 נפטרה. ב27.11.2011 היא מצבה הדרדר והיא התאשפזה בבית החולים אל-נאסר... לאחר שהחמיר מצבה בית החולים הודיע כי הוא אינו מסוגל לטפל בה... משרד הבריאות עודכן בכך ונתבקש להעביר אותה לבית החולים איכילוב בישראל, אך המשרד סירב לאשר זאת." 


אירוע זה מוכיח כי הרשות הפלסטינית אינה מעוניינת לדאוג לרווחתם של אזרחיה. עיקר מעייניה של הנהגת הרשות נתונים לפוליטיקה אנטי-ישראלית אשר את מחירה משלמים אזרחי הרשות הפשוטים. תושבי הרשות מעדיפים לנהל עסקים עם ישראלים ואף בהתנחלויות, והם מודעים לכך ששיתוף פעולה עם ישראל הוא עדיף לעין שיעור מהמאמצים לקבל הכרה בינלאומית או להקים מדינה. 

יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

עסקים עם מתנחלים. טוב להם וטוב לנו.


לפי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אל-קודס, והתפרסם בעיתון 'הארץ', מתברר כי נכון לשנת 2010, היקף ההשקעה של הון פלסטיני פרטי בישראל נע בין 2.5 מיליארד דולר ל5.8 מיליארד. בעוד שהיקף ההשקעה הפלסטינית בשטחי הרשות עמדה על 1.58 מיליארד דולר בלבד.
אנשי עסקים פלסטינים וישראלים בכנס בנמל חיפה
במחקר זה בדק עיסא סמיראת, מאסטרנט מבית לחם, מידע בסיסי שקיבל מלשכות המסחר והתעשייה הפלסטיניות, ועל בסיס שאלונים וראיונות שנערכו על בסיס קבוצה של כ 400 אנשי עסקים, גיבש את מסקנותיו הסוציולוגיות.

לפי הנתונים, כ16,000 בעלי הון ואנשי עסקים מקבלים אשרת כניסה קבועה לישראל, והשקעותיהם – הנעשות הן בתחומי ההתנחלויות, והן בשטחי ישראל 'הישנה' – מתרכזות בעיקר בתעשייה המסורתית ובענף הבניין.

הסיבות לזליגתו של ההון הפלסטיני אל שטחי ישראל רבות. ההגבלות שנאלץ הצבא להטיל על תושבי הרשות, השחיתות הפושה במנגנון הפלסטיני ומערכת משפט חלשה הופכות את ישראל בה מתקיימת אווירת עסקים ידידותית יותר ליעד נחשק.

למרות רצונם של גופים שונים להטיל את האשמה לתופעה זו על ישראל, הסקר שערך החוקר גילה כי 35.3% מהמשקיעים לא רוצים לחזור להשקיע בגדה המערבית, 28.9% טענו שישובו אליה במידה והרשות תנהל את הכלכלה טוב יותר, ואילו 35.8% מתנים את שיבתם בשיפור בתשתיות והקלות בלקיחת הלוואות. מכיוון שמבין שלל גורמים אלו, רק חלק מנושא התשתיות עשוי ליפול באחריות ישראל, הרי שעיקר האשמה על בריחת ההון מוטלת לפתחה של הרשות ומנהיגיה.

מחקר זה מאשש את ההנחה לפיה הנוכחות הישראלית ביו"ש היא טובה גם לפלסטינים. באזורי התעשייה ביו"ש מועסקים לא פחות מ11,000 ערבים תושבי האזור, המשתכרים בסכום הגבוה פי שניים ושלושה מהמשכורת הממוצעת בציבור הפלסטיני.

העובדה שמעורבות הרשות הפלסטינית מזיקה לתושבים עצמם, מוכחת גם כאשר בוחנים את השינויים ברמת הפלסטינים המועסקים בישראל. 

מועסקים פלסטינים בישראל (באלפים)
כפי שניתן להבחין, מספר הפלסטינים המועסקים בישראל מתנהג כפונקציה הפוכה להתקדמותו של תהליך השלום שהחל באוסלו. מספר זה הגיע לשיא בשנת 1993, ערב החתימה על ההסכמים הללו, ומאז ידע ירידה חדה במשך תקופת שלטונו של המערך, שקידם את שליטתה של הרשות הפלסטינים בערי יו"ש. עלייה במספר זה החלה רק כאשר התחלף השלטון, עם ניצחונו של נתניהו בבחירות 96' אשר ניסה להקפיא את תהליך אוסלו, ולצמצם את כוחה של הרשות.

תהליך השלום שניהלה ישראל בעשרים השנים האחרונות הזיק לשני הצדדים. ולא הביא את הברכה המצופה. כאשר ישראל תחדל מהמרדף אחר השלום, ותתרכז בשיפורם של חיי היום-יום תבוא ברכה לכולם.