האם הרשות הפלסטינית אכן מתאימה לשמור על אתר מורשת עולמית?

אמנת אונסק"ו בדבר שימור אתרי מורשת עולמיים קובע כי מדינות החברות לאמנה ישאפו לשמור על אותם אתרי מורשת ככל שהן יכולות. בכך נכללה החובה ל "לשלב את ההגנה על אותה מורשת בתכניות ממשק מקיפות" (סעיף 5, ד) ו "לנקוט אמצעים חוקיים, מדעיים, טכניים, מנהליים וכספיים מתאימים הדרושים להגנה, לשימור, להצגה ולשיקום של אותה מורשת" (סעיף 5, ה).

כידוע, אתרי העיר העתיקה בירושלים כבר נכללים ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו משנת 1981, וסעיפים אלו של האמנה חלים על אתרי העיר במלואם, כולל הר הבית. הפוטנציאל הארכיאולוגי המצוי בבטן ההר עולה למעלה מכל דמיון, והאוצרות האנושיים והתרבותיים שהוא ככל הנראה מכיל בתוכו מעמידים אתר זה בשורה הראשונה של אתרי המורשת העולמיים. בהתחשב בכך, ראוי לצפות כי הגורם המחזיק בסמכויות האפקטיביות במקום, הוואקף הפלסטיני, יפגין רגישות גבוהה ביותר בכל פעולה שהוא נוקט במקום, ובמיוחד לאור סעיפיה הנחרצים של האמנה הבינלאומית.

ואולם, על פי סימנים מובהקים רבים, הוואקף הפלסטיני נוהג באופן בוטה במדיניות הפוכה בתכלית. על פי העיתונאי והחוקר נדב שרגאי, עבודות השיפוצים שמנהל הוואקף במקום הביאו כבר לפגיעה אנושה בממצאים ובשרידים שטומן בחובו ההר.[1]

• בקיץ 1999 שיפץ הוואקף את האולמות התת קרקעיים שמתחת למסגד אל אקצא. בחללים התת קרקעיים הללו מצוי 'המעבר הכפול', המעבר היחידי שנשמר בשלמותו מתקופת בית שני אל תוך רחבת המקדש. בהם נשתמרו ארבע כיפות, שבהם חרוטים תבליטים מגולפים באבן, מעשה ידיהם של אמנים יהודים מלפני 2000 שנה. הוואקף ביצע במקום חפירות בהיקף נרחב ושינויים מרחיקי לכת, והמעבר הפך להיות חלק מרכזי ובלתי נפרד ממסגד מוסלמי חדש, אל אקצא אל קדים. אנשי רשות העתיקות הגדירו את שהתרחש במקום באותם הימים כ'עוולות ארכיאולוגיות".
• בנובמבר 1999 חפרו אנשי הוואקף בדרום מזרח הר הבית בור ענק ששטחו כ - 1600 מ"ר ועומקו כ - 15 מ'. הם חשפו ארבעה קשתות ( פתחים) עתיקות שרוחבם כארבעה מטרים וגובהם כעשרה מטרים. את תכולת הבור, אלפי טונות של אדמה עשירים בשרידים ארכיאולוגיים מכל התקופות, הם העמיסו על משאיות ושפכו כפסולת עפר בנחל קדרון ובמזבלה העירונית באל עזריה. בדיון ממשלתי שהתקיים בנושא הגדיר היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין את שנעשה כ "בעיטה בהיסטוריה של העם היהודי". מנכ"ל רשות העתיקות אמיר דרורי אמר כי מדובר ב'פשע ארכיאולוגי'.

·        בקיץ 2007, אנשי הוואקף ביקשו וקיבלו היתר לכרות תעלה לאורך עשרות מטרים בכדי להחליף קווי תשתית. העבודה במקום בוצעה בטרקטורונים, ובאמצות מחפרים קטנים.  שבועות אחדים לאחר מכן, פרסמה רשות העתיקות הודעה רשמית בדבר גילוי 'מפלס חיים חתום' - שכבת קרקע, שעל פי הערכת הארכיאולוגים, "נשמרה כמכלול הומוגני מימי הבית הראשון, וגם החרסים שזוהו בה, נשברו באותו המקום, ונותרו ללא שינוי מאז ימי בית המקדש הראשון". יתכן בהחלט שבמהלך העבודות נפגעו "מפלסי חיים חתומים נוספים".

ההוכחה הברורה ביותר לכך שעבודות הוואקף פוגעות בהיסטוריה של המקום הם הממצאים שגילו הארכיאולוגים ד"ר גבי ברקאי ועמיתו צחי צוויג  בפרויקט סינון העפר שהם מנהלים בעפר ששפך הוואקף באפיק נחל קדרון. בין הממצאים הזעירים שנמצאו בפרוייקט הסינון: מעט כלי צור פרה הסטוריים מלפני כעשרת אלפים שנה; שברי חרס רבים; מטבעות קדומים כאלף במספר; תכשיטים רבים ובהם תליונים, טבעות, צמידים, עגילים וחרוזים במגוון צבעים וחומרים; אביזרים ופריטי עיטור ללבוש; קמיעות; קוביות משחק וכלי משחק מעצם ושנהב; שיבוצי רהיטים משנהב ומאם הפנינה; צלמיות ופסלונים; משקולות אבן ומתכת; פריטי נשק כמו ראשי חיצים וכדורי רובה; שברים של כלי אבן וזכוכית; שרידי פסיפסי אבן ופסיפסי קיר מזכוכית; אריחי קיר מעוטרים ושברים מעוטרים של חלקי מבנים, וכן חותמות, טביעות חותם ועוד מגוון רחב של חפצים.

ממצאים רבים אלו מדגימים את הפוטנציאל הגדול הגלום במעמקי ההר, ואת הנזקים שנגרמים לאוצרות המורשת התרבותית העולמית הנתונים תחת השגחתה של הרשות הפלסטינית ומוסדותיה. הרשות הפלסטינית, שלאחרונה התקבלה כחבר מן המניין לשורותיו של הארגון הבינלאומי המכובד, מפרה ברגל גסה את הסעיפים העיקריים של אמנת שימור האתרים ומעלה ספקות קשים בדבר רצינות כוונותיה להכניס אתרי מורשת נוספים תחת כנפיה.

ראה גם: באונסק"ו מתעלמים מהמלצות המומחים ומקבלים החלטות פוליטיות

---

[1]  הפגיעה הנמשכת בעתיקות הר הבית מול נסיגת שלטון החוק הישראלי, 28 פברואר, 2008, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=202&PID=0&IID=13362

באונסק"ו מתעלמים מהמלצות המומחים ומקבלים החלטות פוליטיות

ההחלטה של אונסק"ו מאתמול להכיר בכנסיית המולד כאתר מורשת עולמית בסיכון התקבלה בניגוד מפורש להמלצות וועדת מומחים מטעמם, וכנגד טיוטת ההחלטה שהוצעה בפני מליאת הארגון.

בהמשך למאמצים הפלסטיניים להתקבל לגופי האו"ם ולקבלתם לאונסק"ו בסתיו שעבר, הגישו הפלסטינים בקשה להכרה באתר כנסיית המולד בבית לחם כאתר מורשת עולמית בסיכון, אשר זכאי להגנה מטעם מוסדות האו"ם ולעמידה בתנאים מחמירים של שימור ופיתוח בר קיימא.

בעקבות הבקשה, הדורשת פעולה מיידית ותקיפה למניעת הנזקים שגורם כביכול "הכיבוש הישראלי" לאתר, בחן צוות מחקר מקצועי ובלתי תלוי של קבוצת המחקר הצרפתית ICOMOS  המשמשת כיועץ חיצוני לאונסק"ו את המצב בשטח, ובדוח נוקב שחיברו שללו לחלוטין את טענות הפלסטינים.

"אנו לא רואים במצב בכנסייה נזק מיוחד או סכנות ספציפיות ההופכות את המצב בה למצב חירום המצדיקים נקיטה של צעדים מיוחדים על ידי ועדת המורשת העולמית" כתבו המומחים, לאבחנתם הכנסייה לא "ניזוקה קשות" ולא "מצויה באיום מיידי". כך שלמעשה "אין שום צורך בפעולה מיידית לשם הגנה על הנכסים". 

יתרה מזאת, המומחים קבעו כי דווקא הממשל הישראלי הוא זה שערך שיפוץ נרחב במקום לאחרונה בגג המבנה, שנאמר כי הוא מצוי בסיכון גבוה "השיפוץ נערך בשנת 1990, כאשר העבודות נעשו ביוזמת השלטונות הצבאיים הישראלים".

בעקבות הדוח, גובשה טיוטת החלטה של אונסק"ו שעמדה לדיון בכינוס השבוע בסנט פטרסבורג, הדוחה את הבקשה הפלסטינית, ומצהירה כי היא "לא מכירה בתנאים בכנסיית המולד ככאלו המעמידים את האתר בסכנה" וכי יש "לדחות את הבקשה להכליל את הכנסייה ברשמית החירום של אתרי המורשת העולמית". כן קראה הטיוטה "להנחות את המדינה המציעה להגיש בקשה להכרה במסלול הרגיל של אתרי מורשת, בכדי לאפשר הליך מסודר של בדיקה, ואותנטיות של הבקשה".

אלא שלמרות הכול, בהחלטה הסופית קיבל הארגון את הטיעון הפלסטיני והכיר בכנסייה כאתר מורשת עולמית בסיכון, בניגוד לעמדת המומחים ובניגוד לעובדות בשטח.

הציניות שבהחלטה גוברת לאור הדלדול באוכלוסייה הנוצרית בבית לחם תחת השלטון הפלסטיני. בעוד שבשנת 1948 היו נוצרים 80% מתושבי העיר, הרי שלאחר הסכמי אוסלו ומסירת העיר לשליטת הרש"פ, ירד שיעורים לכדי שני אחוזים בלבד.

החלטה זו מוכיחה כי הסטנדרטים באונסק"ו הם רחוקים מלהיות מקצועיים, וכי ישנה מעורבות גוברת של הטיות פוליטיות בהחלטות הארגון.

טיוטת ההחלטה של אונסק"ו

דו"ח המומחים מטעם  ICOMOS

ראה גם: האם הרשות הפלסטינית אכן מתאימה לשמור על אתר מורשת עולמית?

מסתמן: אונסק"ו תדחה בקשה הפלסטינים להכרה בכנסיית המולד ככאתר מורשת עולמית בסיכון

טיוטת החלטה של האו"ם קוראת לדחות את הבקשה הפלסטינית להכיר בכנסיית המולד כאתר מורשת עולמית בסיכון

על פי UNWATCH

במסדרונות האום מתגלגלת טיוטת החלטה שתדחה את הבקשה הפלסטינית להכיר בכנסיית המולד כאתר מורשת עולמית בסיכון. הטיוטה מזכירה דוח שחובר בידי מומחים עולמיים שבחנו את הסוגיה ודחו את טענות הפלסטינים לפיהן כנסייית המולד עמדה בפני סכנה קיומית.

הטיוטה תיבחן על ידי ועידת 21 המדינות של אונסק"ו המתכנסת בסנט פטרבורג ברוסיה בהמשך החודש.

בכוחה של הוועדה לדחות את ההחלטה, אך מקורות פנימיים אומרים כי ייתכן שמדינות ערב החברות בועידה לא יצליחו לגבש את הרוב הנדרש של שני שלישים מהמדינות, בהתחשב בכך שמדינות רבות, ובתוכן רוסיה המארחת, לא ירצו לדחות דו"ח רשמי שחובר על ידי מומחים עולמיים של האו"ם.

זו הפעם הראשונה מזה זמן רב בו דו"ח רשמי של האו"ם דוחה בקשה פלסטינית רשמית, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדו"ח שחובר על ידי אונסק"ו בו הדומיננטיות הערבית גבוהה.

הסיבה לכך היא שזו הפעם הראשונה שהפלסטינים נוקטים ביוזמה בגוף שהוא מקצועי בעיקרו, בפרויקט המורשת העולמית, שתהליכי קבלת ההחלטות בו נעשות באופן מקצועי על ידי מומחים בתחומם, ולא על ידי 195 הממשלות המרכיבות את העצרת הכללית של האו"ם בו נקל לפלסטינים לזכות ברוב אוטומטי כמעט לכל בקשותיהם.

בבקשתם ציינו הפלסטינים כי "הכיבוש הישראלי מונע את הגעתם של חומרים מתאימים, ויצר מצב חירום באתר שיש לפעול כלפיו בצעדי חירום מיוחדים"

אלא שהדו"ח המקצועי שלל עמדה זו לחלוטין

"אנו לא רואים במצב בכנסייה נזק מיוחד או סכנות ספציפיות ההופכות את המצב בה למצב חירום המצדיקים נקיטה של צעדים מיוחדים על ידי ועדת המורשת העולמית" כתבו המומחים, לאבחנתם הכנסייה לא "ניזוקה קשות" ולא "מצויה באיום מיידי".

"אין שום צורך בפעולה מיידית לשם הגנה על הנכסים"  

יתרה מזאת, קבעו המומחים כי דווקא הממשל הישראלי הוא זה שערך שיפוץ נרחב במקום לאחרונה בגג המבנה, שנאמר כי הוא מצוי בסיכון גבוה "השיפוץ נערך בשנת 1990, כאשר העבודות נעשו ביוזמת השלטונות הצבאיים הישראלים"

טיוטת ההחלטה של אונסק"ו

דו"ח המומחים מטעם ICOMOS