‏הצגת רשומות עם תוויות התנחלויות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות התנחלויות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 12 ביולי 2012

עמדת ארצות הברית לגבי מעמד ישראל והישובים היהודיים באזור יהודה ושומרון


קובץ:Official Portrait of President Reagan 1981.jpg
מתוך חוות דעת שהוגשה לוועדת לוי, ע"י עו"ד שמואל לוי באדיבותו של ד"ר אבי בקר (מרצה בכיר לדיפלומטיה ולמשפט בינלאומי אוניברסיטת ת-א והקריה האקדמית אונו).


1.            בשנת 1981 הודיע נשיא ארצות הברית רונאלד רייגן, כי ההתנחלויות של ישראל בשטחים שמעבר לקו הירוק "אינן בלתי חוקיות"[2]. הצהרת עמדה זו מפי נשיא ארצות הברית נבעה מחוות דעת שהציגו יועציו המשפטיים. כך, לטענתו של פרופ' יוג'ין רוסטוב, בעבר תת-מזכיר המדינה האמריקאי, שלדעתו שותפים משפטנים בינלאומיים אחרים, הוראות המנדאט של חבר הלאומים, נותרו בתוקף על שטחי א"י המערבית שמחוץ לישראל, כל עוד אין הסדר אחר לריבונות. הוראות אלה מאפשרות גם הקמת יישובים יהודיים על אדמות ציבוריות בכל חלקי ארץ ישראל.
2.            הריבונות הירדנית בשטחי א"י המערבית, (להלן- הגדה המערבית) שנויה במחלוקת. חילוקי הדעות לגבי ריבונות זו נובעים מן העובדה כי רק שתי מדינות – בריטניה ופקיסטאן, הכירו בסיפוח הגדה המערבית על ידי ממלכת ירדן ב-1950.
3.            סטיבן שוויבל שהיה נשיא בית הדין הבינלאומי בהאג בשנים 1997 – 2000, וקודם לכן כיהן כיועץ משפטי במחלקת המדינה של ארצות הברית, מחזיק בדעה, כי לישראל זכות טובה יותר בשטחי יהודה ושומרון מאשר לירדן, מאחר והמשפט הבינלאומי מכיר בעדיפות זכותה של מדינה התופסת תוך כדי מימוש זכותה להגנה עצמית, שטחי קרקע ממדינה שהחזיקה בשטחים אלה באורח לא חוקי. למדינה שמימשה את זכות ההגנה העצמית במקרה כזה, זכות טובה יותר מלמדינה שקודם לכן החזיקה בשטחים אלה באורח לא חוקי.
4.            חילוקי הדעות בשאלות משפטיות אלה, לגבי מעמדה של הגדה המערבית, הביאו לכך, שאף שהממשל האמריקאי מקפיד לא לסטות מהצהרתו של הנשיא רונאלד רייגן הנ"ל,  ואינו משתמש לגבי ההתנחלויות בגדה המערבית במונח "בלתי חוקיות", במקום זאת הממשל מצהיר עליהן כ"בלתי לגיטימיות" וכ"מכשול לשלום". הגדרות אלה משקפות גישה פוליטית ריאלית לסכסוך הישראלי פלשתינאי, בלי להצמיד למעמד הגדה המערבית, הגדרה משפטית השוללת את החוקיות מההתנחלויות.



[2] ההבחנה בהגדרות המשפטיות לעניין זה הן בין ILLEGAL  ל- ILLEGITIMATE

יום רביעי, 18 בינואר 2012

אש"ף מודה: השיחות נועדו רק למשוך זמן. אין כוונה אמיתית להגיע להסכם

הפלסטינים כלל אינם מעוניינים בהשגת הסכם, אלא למשוך את הזמן עד לתאריך 26 בינואר בו הם יפתחו בקמפיין שנועד להשיג החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם לעצור את כל הבניה בשטחי יו"ש. כך דיווחה סוכנות הידיעות הפלסטינית PalPress.
נכון לעכשיו מתקימות פגישות עם נציגים אירופאיים במטרה לבסס את קווי 67 כנקודת הפתיחה למו"מ.

(זקני ציון)

יום שני, 16 בינואר 2012

ויכוח פנים פלסטיני על גבולות 67 - מחקר חדש של ממר

מתוך ההקדמה לפרסום חדש של ממר"י. המסמך המלא כאן.




"מכיוון שאנו מאמינים בשלום, מכיוון שאנו מעוניינים מאוד להיות מתואמים עם הלגיטימיות הבין-לאומית, מכיוון שהיה לנו אומץ לקבל החלטה אמיצה, ולאור העדר הצדק המוחלט; פנינו אל דרך הצדק היחסי, הצדק האפשרי אשר מסוגל לתקן חלק מן העושק ההיסטורי החמור שבוצע נגד עמנו, והסכמנו להקמת מדינת פלסטין על 22% בלבד משטחי פלסטין ההיסטורית, כלומר על כל השטחים שישראל כבשה בשנת 1967."יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, בעצרת הכללית של האו"ם,לאחר הגשת הבקשה לקבלת מדינת פלסטין בגבולות 1967 לאו"ם[1]


"חמאס הסכימה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים תוך מימוש זכות השיבה. זוהי עמדה ששותפים לה באופן כללי כל הכוחות הפלסטיניים וכל הגורמים הערביים והאסלאמיים... פתרון שתי המדינות כולל הכרה בישראל. לנו בחמאס יש עמדה ברורה שהיא אי-הכרה בישראל... יותר ממחצית העם הפלסטיני שייכים לשטחי 1948, הם נולדו שם או שהוריהם או סביהם נולדו שם. לכן הם שייכים לאדמה הזו והם לא חדשים בה, שזה מקרוב באו. הם גורשו ממנה בכפייה. לא יהיה זה הוגן או צודק שתבוא תנועה פלסטינית כלשהי ותכיר בישראל." יו"ר הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, בראיון ליומון אל-חיאת[2]
הקדמה
בטקס פתיחת המשחקים הערביים לשנת 2011 בדוחה (9.12.2011) הוצגה מפה של מדינת פלסטין, הכוללת את הגדה המערבית ורצועת עזה בלבד, משמע, גבולות 1967.[3] מחמוד עבאס נכח בטקס ולא הגיב. הדבר עורר ויכוח ציבורי פלסטיני סביב מפת פלסטין גבולותיה, המלמד על מחלוקת ציבורית סביב שאיפותיו המדיניות של העם הפלסטיני והתנהלותו מול ישראל והקהילה הבין-לאומית. הוויכוח חושף קושי בציבור הפלסטיני – גם בין תומכי הרש"פ – לקבל את גבולות 1967 ולוותר על חלום "פלסטין ההיסטורית". זאת, על אף החתימה על הסכם אוסלו, הכרתו של אש"ף בישראל, דבקותה של ההנהגה הפלסטינית בפתרון שתי המדינות לפי גבולות 1967 והפנייה לאו"ם כדי שיקבל מדינה זו כחברה בו. הוויכוח גם חושף את ההבדלים בתפיסת הרש"פ והחמאס את מושג המדינה בגבולות 1967, ששתיהן מצהירות כי היא מהווה בסיס לתוכנית פוליטית משותפת. אצל הרש"פ זהו חלק מפתרון שתי המדינות והסדר הקבע מול ישראל על כל היבטיו, כולל פתרון בעיית הפליטים, שאותו היא מציגה בשתי נוסחאות מקבילות: האחת, "פתרון צודק ומוסכם" והשנייה, "זכות השיבה של הפליטים לבתיהם משנת 1948." ממול, בכירי החמאס אומרים כי יסכימו למדינה בגבולות 1967 בלי הכרה בישראל, בלי ויתור על זכות השיבה של הפליטים ובלי ויתור על ההתנגדות החמושה.

מפת פלסטין (בצהוב) כפי שהוצגה בטקס פתיחת המשחקים[4]
www.maannews.net, 10.12.2011

אמצעי התקשורת דיווחו על סערה ציבורית שהתעוררה סביב הנושא: נמסר על ויכוח סוער שהתפתח בקרב הצופים בטקס פתיחת המשחקים בקטר ועל קריאה של צעירים ערבים להשיב את המשלחות לארצותיהם.[5]ראש המשלחת הפלסטינית למשחקים, דאוד מתוולי, ביקש מהוועדה המארגנת העליונה של המשחקים הבהרה לגבי האירוע.[6] איחוד האיגודים המקצועיים הפלסטיניים דרש התנצלות וקרא לליגה הערבית לחקור את האירוע ולתבוע דין וחשבון מן האחראים. לדברי האיחוד, מדובר במפה בלתי מקובלת, המייצגת הכרה ברורה בישות הציונית וקבלה של התוכנית האמריקאית למזרח תיכון חדש.[7] צעירים פלסטינים פתחו דף פייסבוק שכותרתו: "פלסטין אינה ניתן לחלוקה, קטר".[8] פעילים ירדנים קיימו הפגנת מחאה מול שגרירות קטר בעמאן[9] ובהפגנה אחרת בירדן שרפו פלסטינים את תמונתו של אמיר קטר.[10] תנועת הסטודנטים של הג'יהאד האסלאמי ארגנה הפגנת מחאה בעזה בקריאה להחרים את קטר ולהחזיר ממנה את השגריר הפלסטיני עד שתתנצל על האירוע. מאות המפגינים דרשו שלא לוותר על פלסטין ההיסטורית מן הנהר לים.[11]

אירוע זה עורר שיח עממי פלסטיני בנושא גבולות פלסטין ודרך ההתמודדות הרצויה מול ישראל. מאמרים וכתבות בעיתונים ובאתרי האינטרנט של הרש"פ, חמאס וגופים פלסטיניים עצמאיים, עסקו בלהט בנושא. התגובות התחלקו לשני סוגים: התקפות על קטר בהן נטען כי היא הציגה מפה מזויפת וחסרה של פלסטין, כולל האשמתה בחבירה לתוכנית מערבית נגד הערבים והמוסלמים; ומנגד, קריאה לפלסטינים להכיר בכך שאלה הם גבולות המדינה שהם עצמם דורשים.

הגורמים הפלסטיניים הרשמיים, הן ברש"פ והן בחמאס, נמנעו מלהיכנס לוויכוח ושמרו על שתיקה, שגרמה לכמה מהכותבים לתהות מדוע לא נשמעה מחאה רשמית מצד אש"ף והאם השתיקה היא ביטוי לוויתור של הגורמים הרשמיים על חלום פלסטין ההיסטורית.

יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

נס חנוכה בשומרון: ערנות חייל מנעה פיגוע במרכז הארץ

מתוך אתר סרוגים:

ערבי כבן 18 הגיע הבוקר לצומת בה"ד 3 – בין בסיס חטיבת שומרון לעליה לישוב הר ברכה כששקית גדולה בידיו.
השקית הגדולה הסבה את תשומת ליבו של חייל מגדוד 202 של הצנחנים שהיה במקום והוא קרא לפלסטיני לעצור. בחיפוש בשקית התגלו שני מטעני צינור, בקבוק תבערה ותחמושת. המחבל נעצר מיד והוא נחקר כעת על ידי שירות הבטחון הכללי. במקביל, בסריקות שערך צה"ל באזור, נמצא מטען נוסף. יצוין כי במרחק מטרים מהמקום היה בעבר ממוקם מחסום חווארה לבידוק היוצאים משכם ולמניעת העברת מטענים, מחסום שבוטל ע"י שר הבטחון אהוד ברק וראש הממשלה נתניהו. כתוצאה מביטול המחסום יכול היה המחבל להגיע בחופשיות עם מטענים ברשותו.

ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה התקשר למח"ט שומרון אל"מ נמרוד אלוני, הודה על תפיסת המחבל ושיבח את ערנות החייל.

"אנו מצדיעים לצה"ל על סיכול הפיגוע, שעלול היה להיות מופנה אל תושבים באזור, חיילי צה"ל או אל ערי מרכז הארץ הצמודות לשומרון" – אומר גרשון מסיקה – "ערנותו של חייל הצנחנים מנעה פיגוע."

"במקביל, אסור למדינת להסתמך על ניסים, ואני קורא בפעם המי יודע כמה לממשלת ישראל להתעשת ולסגור את מחסום חווארה. לפני פתיחת המחסום נתפסו בו כל שבוע מטענים שיועדו לפיזור בערי מרכז הארץ, כתוצאה מביטול המחסום יכול היה המחבל להגיע בחופשיות עם מטענים ברשותו."

"התברכנו בצה"ל ובחייליו המצוינים העושים עבודת קודש יום יום במלחמתם בטרור, על הממשלה לתת לצה"ל את הכלים המלאים לעצור את הטרור" – אמר מסיקה.

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

מי הם המתנחלים? כמה עובדות ונתונים על האוכלוסייה היהודית ביו"ש


האוכלוסייה ביהודה ושומרון נחשבת איכותית במיוחד ותרומתה למדינה ולחברה הישראלית גבוהה ביותר. תושבי יהודה ושומרון מובילים במדדים הבוחנים גיוס לצבא, עבודה חברתית וקליטת עלייה ומהווים בכך ראש חץ חיוני בגיבושה של הלכידות החברתית בישראל.
קייטנת 'אילן' בכוכב השחר

·         לפי נתוני הצבא, שיעור הגיוס ליחידות קרביות בקרב תושבי יו"ש עומד על 61% לעומת 36% בגוש דן.
·         בקרב האוכלוסייה ניתן גם למצוא שיעור גבוה במיוחד של מורים, העומד על23.4%  בניגוד ל12.6% המקובל בחברה הכללית. רבים ממורים אלו עובדים במוסדות שמחוץ ליהודה ושומרון.
·         ביהודה ושומרון נמדד שיעור התרומה הפורמאלית הגבוה ביותר במדינה, כפי שעולה ממחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון. שיעור התרומה באזור זה עמד על 51% לעומת 40% באזור ירושלים ו32.1% באזור תל-אביב.
·         שיעור העולים הלומדים במוסדות האקדמאיים ביהודה ושומרון הוא גבוה במיוחד. ובמכללת אריאל למשל, לומדים עולים רבים, הזוכים לנקודת פתיחה טובה בקליטתם בחברה.

מבין הפרויקטים החברתיים שיזמו תושבי יו"ש ניתן להזכיר במיוחד את 'לב בנימין' שנועד לסייע לילדים בעלי מוגבלויות, ואת 'קייטנת אילן' לילדים הסובלים משיתוק מוחי ופיגור שהתקיימה השנה בקרני שומרון.

גם הנוער ביהודה ושומרון זוכה לתשומת לב מיוחדת. המועצות האזוריות והיישובים תומכים ביוזמות רבות שנועדו לטפח את שכבת הגיל הזו ולגדל דורות של אזרחים נאמנים ותורמים.
מבין פרויקטים אלו ניתן למנות קורס הכנה לצה"ל המתקיים באריאל מדי שנה, מפעלי התנדבות שמתקיימת עריית מעלה אדומים, תכנית 'מובחרי השומרון' המעניקה כלים להתמודדות עם גיל ההתבגרות ותכנית מלגות מיוחדת שנועדה לעודד הפקת סרטים ויצירות אמנות ביישובי הר חברון.