הרשות מספקת נתונים מפוקפקים על אסירים ומעצרים

בעיות באמינות? סוכנות הידיעות מע'ן

סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית 'מע'ן' טוענת כי במהלך שנת 2011 נעצרו מעל 3,000 פלסטינים על ידי צה"ל. לפי עבדול נאצר פרוואנה, החוקר את מצב האסירים מטעם הרשות, מדובר בכ 276 אסירים בחודש, או 9 אסירים ליום. ביניהם כ700 מאז עסקת שליט בלבד.

מנגד, בדיקה של נתוני 'המרכז הפלסטיני לזכויות אדם' מגלה נתונים אחרים לחלוטין. לפי נתוני המרכז, המתעד כל מעצר ומעצר מאז אוקטובר נעצרו רק 249 פלסטינים, פער של 450 עצורים לעומת נתוני 'מען'.

עוד טענו ב'מען' כי בראשית דצמבר ישראל החזיקה באותו מספר אסירים שהיו ברשותה לפני ביצוע עסקת שליט.

אלא שבדיקה של נתוני ב'צלם' המתעדים את פרטי המעצרים, מגלה תמונה שונה לחלוטין. לפי נתוני הארגון, בספטמבר שהו בכלא הישראלי 5,269 אסירים אשר לאחר ביצוע העסקה ירד מספרם לכדי 4,772. ואילו בסוף נובמבר תועדו רק 4,803 אסירים. הרבה פחות ממספרם לפני העסקה.

הסתירה בין נתונים הרשמיים שמספקת הרשות, לבין נתונים שאוספים ארגוני זכויות האדם, מעלה סימני שאלה קשים לגבי אמינותם של דיווחי הרשות.

ע"פ תחקיר של הבלוג 'זקני ציון'.

מי הם המתנחלים? כמה עובדות ונתונים על האוכלוסייה היהודית ביו"ש

האוכלוסייה ביהודה ושומרון נחשבת איכותית במיוחד ותרומתה למדינה ולחברה הישראלית גבוהה ביותר. תושבי יהודה ושומרון מובילים במדדים הבוחנים גיוס לצבא, עבודה חברתית וקליטת עלייה ומהווים בכך ראש חץ חיוני בגיבושה של הלכידות החברתית בישראל.

קייטנת 'אילן' בכוכב השחר

·         לפי נתוני הצבא, שיעור הגיוס ליחידות קרביות בקרב תושבי יו"ש עומד על 61% לעומת 36% בגוש דן.

·         בקרב האוכלוסייה ניתן גם למצוא שיעור גבוה במיוחד של מורים, העומד על23.4%  בניגוד ל12.6% המקובל בחברה הכללית. רבים ממורים אלו עובדים במוסדות שמחוץ ליהודה ושומרון.

·         ביהודה ושומרון נמדד שיעור התרומה הפורמאלית הגבוה ביותר במדינה, כפי שעולה ממחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון. שיעור התרומה באזור זה עמד על 51% לעומת 40% באזור ירושלים ו32.1% באזור תל-אביב.

·         שיעור העולים הלומדים במוסדות האקדמאיים ביהודה ושומרון הוא גבוה במיוחד. ובמכללת אריאל למשל, לומדים עולים רבים, הזוכים לנקודת פתיחה טובה בקליטתם בחברה.

מבין הפרויקטים החברתיים שיזמו תושבי יו"ש ניתן להזכיר במיוחד את 'לב בנימין' שנועד לסייע לילדים בעלי מוגבלויות, ואת 'קייטנת אילן' לילדים הסובלים משיתוק מוחי ופיגור שהתקיימה השנה בקרני שומרון.

גם הנוער ביהודה ושומרון זוכה לתשומת לב מיוחדת. המועצות האזוריות והיישובים תומכים ביוזמות רבות שנועדו לטפח את שכבת הגיל הזו ולגדל דורות של אזרחים נאמנים ותורמים.

מבין פרויקטים אלו ניתן למנות קורס הכנה לצה"ל המתקיים באריאל מדי שנה, מפעלי התנדבות שמתקיימת עריית מעלה אדומים, תכנית 'מובחרי השומרון' המעניקה כלים להתמודדות עם גיל ההתבגרות ותכנית מלגות מיוחדת שנועדה לעודד הפקת סרטים ויצירות אמנות ביישובי הר חברון.

צה"ל מסייע לפלסטינים בגידול דגים לחופי עזה

צילום ארכיון: ויקיפדיה

כך מדווח דובר צה"ל:


במנהלת התיאום והקישור של עזה מסכמים בהצלחה את פרוייקט "מדגה מתועש" ברצועת עזה, שהחל השנה, לגידול דגים בבריכות. מומחים ישראליים הסבירו לחקלאים פלסטינים כיצד לפתח את הענף ובכך לפתח את כלכלת הרצועה ולצמצם את התלות בישראל.
במהלך שנת 2010 קבוצת חקלאים פלסטינים נבחרים הוצאה משטח רצועת עזה אל שטח ישראל כדי לעבור סקירות, לימודים עיוניים ומעשיים ולהכיר חומרי חיטוי בתחום גידול דגים בבריכות. הצורך עלה בעקבות חיכוכים בין דייגי החוף לחיל הים, כאשר הראשונים חצו את הגבול הימי של הרצועה, ובגלל הרצון ליצור ברצועה כלכלה עצמאית המסוגלת לענות על צרכי האוכלוסייה בה.

"אנחנו חושבים שזה העתיד של ענף הדגים", אמר לאתר צה"ל קצין מטה החקלאות במנהלת התיאום והקישור עזה, אורי מדר. "בקרב האוכלוסייה המקומית ברצועת עזה יש ביקוש גבוה מאוד לדגים בגלל הסמיכות לים והתרבות שהתפתחה, ולכן חיפשנו פתרון לצורך שעלה בה", הסביר.

במהלך השנה הוקמו ברצועה עשרות בריכות בעזרת הידע והניסיון שהעבירו מומחים ישראליים לחקלאים הפלסטינים, והענף צפוי לצמוח עוד בעתיד. בשנת 2010 היקף ייצור הדגים המתועש עמד על 150 טון, לעומת 650 טון שלל הדיג החופי. "זהו כבר אחוז נכבד מסך הדגים, אבל עדיין עיקר הדגים ברצועה מגיעים מישראל או מייבוא ולכן יש לאן לשאוף", ציין מדר.

את פרוייקט גידול הדגים בבריכות יזם המת"ק והוא גם המלווה אותו. ישראל, באמצעות המת"ק, מספקת לחקלאים המקומיים ידע ברמה הגבוהה ביותר, החל מזן הדגים, מינון חומרי הסניטציה, סוגי המזון המתאימים, אופן הגידול ותהליכים שונים המתקיימים בבריכות. בתוך כך, מוכנסים לרצועה כל החומרים הדרושים לחקלאים: תערובות מזון ייחודיות, חומרי חימצון וכלים לערבוב החמצן במים ועוד.

בנוסף לישראל, ישנם שני מקורות מימון עיקריים: ה-FAO (ארגון החקלאות העולמי, הקשור לאו"ם) וארגון שוודי המעניק ידע ותמיכה ברמה אקדמית גבוהה יותר, יחד עם ליווי וסיוע בהקמת הבריכות. לדברי מדר, פיתוח תחום המדגה המתועש נתמך על ידיי משרד החקלאות בממשלת חמאס. אמנם ישראל לא מקיימת קשרים עם החמאס, אך ניתן לראות שהממשלה תומכת ברעיון בעצם העובדה שהיא לא מונעת את הפיתוח, לדבריו.

פרט לכך, הזנים העיקריים בפרויקט הם דניס ולברק וזן של דג אמנון, במים מתוקים. הבריכות מרוכזות לאורך החוף, בעיקר מדרום הרצועה ועד למרכזה. עלותם של דגים בגידול מתועש נמוכה מדיג חופי ואיכותם גבוהה יותר בגלל המינונים המדויקים במים ובזכות כך הכלכלה המקומית ברצועה תוכל לצמוח. "אנחנו מאמינים שהגידול ימשיך ויתפתח ובתוך עשור כבר נראה שרוב צריכת הדגים תתבסס על גידול מתועש ופחות על דיג טבעי", אמר מדר.