יום ראשון, 6 במאי 2012

החשיבה מחדש בצד הפלסטיני - מחייבת גם אותנו לשים את הקיבעונות המדיניים מאחור, ולבחון חלופות חדשות.



אחמד קריע (אבו עלא): "יש לחשוב ברצינות על סגירת פתרון שתי המדינות ופתיחת דף חדש"

במאמר שפרסם לאחרונה בעיתונות הפלסטינית ביסס אבו עלא את הטענה כי רעיון שתי המדינות לשני עמים כבר איננו ישים, וכי יש לחשוב על כיוונים אחרים:

"עברו 10 שנים מאז שאימצה הקהילה הבין-לאומית את המונח שתי מדינות לשני עמים. תוכנית זאת שלא ראתה אור כלל איבדה את חיוניותה ודעכה בהדרגה, לאחר שתקופה ארוכה זרעה תקווה לפתרון צודק ושלום כולל באזור..."

"יש לחשוב ברצינות על סגירת פתרון שתי המדינות ופתיחת דף חדש. המסקנה הזאת לא מצאה חן בעיני הישראלים ומקצתם ראו בה אזהרה שחבוי בה איום להעלות מחדש את פתרון המדינה האחת... מקצת אנשי הימין הקיצוני ראו בכך סחיטה פוליטית ישירה המאשרת את טענתם של חוגים ישראלים רחבים שלא רק שאין פרטנר פלסטיני ואין רצון אצל הפלסטינים לכונן שלום, הם מתנגדים לפיתרון שלום מעיקרו וממשיכים לחתור למוטט את המדינה העברית מבפנים, באמצעות אופציית מדינה אחת דמוקרטית לכל אזרחיה, אופציה שרווחה במשך כמה עשורים לפני פתרון שתי המדינות..."

"פתרון זה מאפשר [לנו] להגדיל את מרחב התמרון ולהמשיך את המתקפה המדינית הכוללת כדי לקחת את הזכויות הבסיסיות שהופקעו מאיתנו לחירות, לעצמאות ולכבוד אנושי ולהחזיר את המשמעות של הסיסמה הישנה של המהפכה שלנו, כלומר מדינה אחת...עלינו לחשוף את הפעילות השיטתית והמאורגנת של ישראל לחיסול פתרון שתי המדינות ולהרס כל היסודות להקמת מדינה פלסטינית. זו עובדה שאפשר להראותה לקוורטט ובייחוד לארה"ב שפתרון שתי המדינות אינו אפשרי. "

מתוך תרגום באתר ממר"י

תובנות אלו של עלא מאששות תחושות קשות שקיימות גם בצד הישראלי. הנימוק הרווח כי אין אצל הפלסטינים פרטנר אמיתי לשלום נובע מן העובדה כי דרישות המינימום של ישראל לגבולות בני הגנה ולשליטה בנכסים אסטרטגיים שונים לא עונות לדרישות המינימום הפלסטיניות הכוללות נסיגה מלאה לקווי 67'. משמעות הדבר היא שהחזון הפלסטיני והחזון הציוני לא מצליחים לדור בכפיפה אחת
בעוד שהפלסטינים מקדמים רעיונות אלטרנטיביים בדמות המדינה הדו-לאומית, יכולים גם הישראלים לעשות כן ולקדם שלל מיזמים ורעיונות להסדר היחסים עם הפלסטינים המבוססים על שמירה איתנה על זכויותיה ההיסטוריות והריבוניות של ישראל, תוך הענקת זכויות אדם מרביות לערביי יהודה ושומרון. 

החשיבה מחדש גם בצד הפלסטיני היא אות לכולנו שהגיע הזמן לשים את הקיבעונות המדיניים בדמות שתי המדינות מאחור, ולבחון חלופות חדשות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה